דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ז"ל בשדה בוקר

 -הטקסט עבר התאמת עריכה -

"דוד בן גוריון עמס על כתפיו משא ענקי, הוא שילב חזון ומעש, הכריע הכרעות גורליות בצמתים היסטוריים, הוא הבין בחושיו החדים מה רצוי לעם, ותבע ממנו לשנס מותניים לטובת מפעל התקומה הלאומי. בן גוריון ראה לא רק את הקיים, במיוחד כראש ממשלה הוא ראה את הנולד, הוא ידע לזהות את האינטרסים החיוניים שלנו, לסכל איומים ולפעול להבטחת קיומנו ועתידנו. בן גוריון הכריז על עצמאות ישראל, למרות האזהרות והלחצים הכבדים מבית ומחוץ שלחצו עליו להימנע מכך. הוא קבע רשמית שירושלים היא בירתנו ודחה בתוקף את ההצעות להפכה לעיר בינלאומית.
אמנם בן גוריון לא צדק בכל דבר, לא כל הנחותיו עמדו במבחן הזמן, אבל אין ספק שהחמצות אלו מתגמדות אל מול פועלו האדיר לחדש את הקוממיות והריבונות היהודית, לכונן את הדמוקרטיה הישראלית, להשריש את התפיסה של הממלכתיות בכל תחומי החיים, לקדם את ההתיישבות, העלייה, החינוך, הכלכלה, לחזק את מימד הרוח בחיינו הלאומיים, לחבר את עם הספר לספר - התנ"ך. אבל לפני כל דבר אחר, בן גוריון הבין שמהותה של הריבונות זה היכולת להגן על עצמך, על עמך, ולכן ביצר את כוחו של צה"ל, ביצר את כוחם של השב"כ ושל המוסד וזרועות הביטחון, המשטרה, נוכח המאמץ המתמשך של אויבינו לעקור אותנו מארצנו.


אלו הם ימים גורליים לעולם החופשי שמתמודד עם איומים חריפים על שלומו ועל ערכיו. ישראל היא חלק אינטגרלי מהעולם החופשי. במובנים רבים אנחנו משמשים כחלוץ לפני המחנה במלחמה בטרור. הטרור שוטף ארצות ויבשות. הברבריות של האיסלאם הקיצוני חוצה גבולות, במובן הגיאוגרפי והמוסרי כאחד. חשוב לקרוא לתופעה הזו בשמה בלי להסתתר מאחורי מתרס של תקינות פוליטית. האיסלאם הקיצוני זהו הגורם שמחולל את הזוועות. קנאי האיסלאם זורעים מוות בכל מקום שאליו ידם מגעת. מבחינתם כולנו מטרה לשעבוד או להשמדה - ילדים, מבוגרים, נשים, גברים, אזרחים, חיילים. כך עושה דאעש שמוביל את הפלג הסוני של האיסלאם הקיצוני, וכך עושים שליחיה של איראן שמובילה את הפלג השיעי של האיסלאם הקיצוני - החיזבאללה, החמאס, הג'יהאד האיסלאמי.
אני מבקש לצטט דברים שנכתבו לפני כשלושים שנה: "כיום אין התקפות טרור הורגות או פוצעות אדם אחד או שניים אלא מאות בבת אחת. התפשטות האנרכיה בחיים הבינלאומיים והשימוש הפרוע באלימות חסרת רסן חוזרים בהדרגה להיות נורמות מקובלות כפי שקרה בשנות השלושים. האפשרות המדאיגה ביותר היא שמדינות הטרור הראשיות במזרח התיכון, וביניהן איראן, ישיגו כלי נשק להשמדה המונית. האיום הנשקף לעולם מצד משטרים אלה, אם לא ירוסנו מבעוד מועד, גדול בהרבה ממה שנהוג לחשוב".
מאז שכתבתי את הדברים האלה ב-1986 התפשטות הטרור והקנאות הולכת ומחמירה. למדינות העולם התרבותי יש רק ברירה אחת - להפנים את הסכנות, לגבש חזית אחידה, ולהנחית מכה ניצחת על האיסלאם הקיצוני. רק כך נוכל להבטיח את עתידה של הציביליזציה שלנו, להגן עליה מפני הרס וחורבן.
לבן גוריון לא היו אשליות וגם לי אין אשליות - מדינאות חייבת להיות מחוברת לקרקע המציאות. התקווה נובעת מהיותנו מחוברים עם הרגליים לקרקע, מרחיקי ראות, מחוברים לקרקע. כמו בן גוריון אנחנו רוצים שלום, היינו רוצים להחזיר את חרבנו לנדנה. אבל כשהברית שלנו או יותר נכון כשהברירה שלנו היא בין לחיות על חרבנו לבין לחיות כשחרב איסלאמיסטית מופנית על צווארנו, אנחנו בוחרים באפשרות הראשונה.


בן גוריון כתב ב-1961: "ביטחוננו תלוי ביכולתנו להרתיע את הזוממים לכלותנו, ואם לא נצליח להרתיעם, כי אז ננצחם. רק בהיווכח האויב כי לא יוכל לנו, כי אנו מתבצרים ומתעצמים ואנו רוכשים ידידים בכל הארצות, נשב לבטח ונגיע גם לידי שלום עם שכנינו".
ז'בוטינסקי קרא לעיקרון הזה 'קיר הברזל'. מה שהבינו ז'בוטינסקי ובן גוריון מבינים גם אנו - עקרון 'קיר הברזל' תקף יותר מתמיד. בן גוריון גם ראה נכוחה את היסוד של הקנאות הדתית במלחמה נגד הציונות. בזמן פרעות תרפ"ט ב-1929 הוא כתב: "במשך שנה שלמה הוסת ההמון הקנאי בתואנת שווא שקודשי האיסלאם בירושלים הם בסכנה" - כאז כן עתה, במובן הזה דבר לא השתנה.
בהסתה הזאת שגובה גם היום מחיר דמים אנחנו נלחמים בנחישות. השבוע הכרזנו על הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית כ'התאגדות בלתי מותרת', והוצאנו אותה אל מחוץ לחוק. מי שמסית לאלימות, מי שחותר תחת המדינה כדי להקים במקומה ח'ליפות איסלאמית, לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. דמוקרטיה חייבת להתגונן בפני מבקשי נפשה. לא ניתן לגורמים קיצוניים לקעקע את ריבונותנו ולחתור תחת מדינתנו. אנחנו נאבקים לא רק במסיתים, אנחנו נלחמים גם במחבלים עצמם, כפי שעשה בן גוריון בפעולות התגמול וגם בהזדמנויות אחרות.
מאז החל גל הטרור הנוכחי לפני כחודש וחצי, 96 מחבלים פלסטינים ביצעו 84 פיגועים, מתוכם נהרגו או נעצרו 89 - זה כמעט כולם. איננו מהססים להיכנס לשכונות, לכפרים ולערים שבהם הם מסתתרים. אין לאפשר חסינות למחבלים, ובאותה מידה אין לתת הצדקה למעשיהם. בעניין זה כדאי שנפסיק להאשים את עצמנו - לא הקורבנות אשמים, המרצחים אשמים. ידנו מושטת לשלום, אבל היד הזאת לא צריכה להחזיק שוט של הלקאה עצמית.


כמו בן גוריון אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו, זה קרוב למאה שנים שאנחנו נלחמים בגלי הטרור הרצחני של מבקשי נפשנו. איננו אשמים בטרור שמופנה כלפינו, ממש כפי שאזרחי צרפת אינם אשמים בטרור שמופנה כלפיהם. טוב, מילא שמאשימים אותנו ולא את הטרוריסטים בטרור שמופנה כלפינו, אבל האבסורד הגדול עוד יותר הוא שמאשימים אותנו בטרור שמופנה כלפי הצרפתים, כך ניתן היה להבין מדבריה של שרת החוץ של שבדיה השבוע - איזה עיוורון.
האיסלאם הקיצוני מכריז בפומבי על כוונתו להחריב את אירופה, 'ממלכת הצלבנים' הוא קורא לה, ולהשליט על חורבותיה ח'ליפות איסלאמית, ויש באירופה מי שמאשים את היהודים או קושר את זה ליהודים. אותו ליקוי מאורות הוביל בשבוע שעבר את האיחוד האירופי להחלטה המבישה על סימון מוצרים ישראליים. במקום להילחם במה שקורה באירופה, או בסוריה או באיראן, יש מי שבאיחוד האירופי מחליט להתגולל על מדינת היהודים ולהתעלם ממאתיים סכסוכים טריטוריאליים אחרים ברחבי העולם. וזה קורה באירופה שעל אדמתה סימנו עסקים של יהודים רק לפני שמונה עשורים. לשמחתי יש גם קולות אחרים באירופה, ובוודאי שיש קולות שונים בתכלית בארצות ברית שהידידות איתה איתנה, נשארה איתנה ותתעצם עד יותר, וגם קולות אחרים במדינות אחרות.
בן גוריון האמין - כפי שהוא כותב כאן וציטטתי אותו - בקשרים, בבריתות עם מדינות אחרות. הוא האמין בקשר עם אסיה, והיום אנחנו מממשים את החזון הזה שלו בגדול. אנחנו מטפחים את הקשרים שלנו עם הודו, עם סין ויפן - מדינות לא קטנות - שמעריצות את ישראל, ממש כך, כמעצמה טכנולוגית. אנחנו מפתחים קשרים עם מדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה, ואפילו במזרח התיכון מבינים היטב את המציאות, את אותה מציאות שבאירופה יש מי שמסרב לראותה - במאבק נגד הטרור האיסלאמי ישראל היא בת ברית רצויה, וידידה, הייתי אומר אפילו מבוקשת מאוד.
לפני שנה חנכנו כאן בקיבוץ שדה בוקר את הצריף של בן גוריון המחודש והנפלא. אני גאה על כך שתוכנית אתרי מורשת שאני מוביל, השתתפה בפרויקט החשוב הזה וסייעה לו להתממש. בן גוריון רקם את חזון פיתוח הנגב כמשימה לאומית מן הצריף הזה - אני שותף לחזון של בן גוריון, אני נחוש לממש אותו. בן גוריון יצק את יסודותיו, אנחנו מוסיפים לו נדבכים חדשים. הרעיון המרכזי בחזון הנגב שלי הוא לשלב השקעה ממשלתית מאסיבית בתשתיות עם עידוד של יזמות ועסקים, עסקים ריווחיים, לא מסובסדים, כאלה שנושאים את עצמם. אנחנו משקיעים בכבישים, ברכבות, בנמל תעופה חדש, נמל תעופה חדש בתמנע, אנחנו נקרב גם את אילת למרכז הארץ באמצעות רכבת מהירה, וזה ישפיע בצורה דרמטית על התפתחות האזור כולו. אנחנו מורידים את צה"ל דרומה, בונים את עיר הבה"דים, ומעל לכל - אני אומר מעל לכל זה, וזה הרבה מאוד - אנחנו מעבירים את יחידת התקשוב של צה"ל, יחידות התקשוב של צה"ל, לאוניברסיטת בן גוריון. זה הלב הפועם של המנוע העולמי. בטווח של מאה מטרים, שם באוניברסיטת בן גוריון, מהאקדמיה ומיחידת 8200, הקמנו פארק סייבר, והחברות הגדולות בעולם מגיעות לבאר שבע, מגיעות לנגב. אנחנו הופכים את באר שבע למרכז סייבר עולמי. בירת הנגב צומחת בלי הפסקה כמו יישובים רבים אחרים בדרום. החזון שלי הוא שבבאר שבע יתגוררו בתוך 12 שנים חצי מיליון תושבים - זה יהיה.
בן גוריון מצא בהפרחת הנגב חיבור ישיר עם אבותינו שתקעו יתד בנגב לפני אלפי שנים: "וייסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה". ובכן, לשרשרת הזאת, שבן גוריון היה כל כך מודע לה, אנחנו מוסיפים חוליות חדשות. החלום של בן גוריון על נגב מאוכלס, מיושב ופורח מתממש לנגד עינינו, ולא רק החלום הזה.


לפני שבועות אחדים נפגשתי במוסקבה עם נשיא רוסיה פוטין. נסעתי לשם כדי לדון בהשלכות של הנוכחות הרוסית בסוריה. בסוף הפגישה הפתיע אותי הנשיא פוטין ונתן לי מכתב של דוד בן גוריון אותו רכשה ממשלת רוסיה במכירה פומבית, המכתב נמצא במשרדי. בן גוריון כותב באוקטובר 1970: "המצב הכלכלי הקשה בארץ הוא פרי חוסר ביטחון וסכנת מלחמה. אני בכל זאת תקווה", הוא מוסיף, "שהעלייה תגדל, כי אנחנו זקוקים לעוד חמישה, ששה מיליון יהודים". אני אומר היום ליד קברו של בן גוריון - אנחנו משיגים את היעד. אוכלוסיית ישראל מונה שמונה מיליון אזרחים, מתוכם למעלה מששה מיליון יהודים. בקרוב נהיה עשרה מיליון עם תוצר לאומי של חצי טריליון דולר. גם זה יהיה.


ובכן, ביום הזה, במקום הזה, באנו לומר - נמשיך לממש את החזון, להגן על מדינתנו, לפתח את ארצנו, להבטיח את עתידנו. יהי זכרם של דוד ופולה בן גוריון ברוך לעד".