חיים הרצוג

נשיא המדינה השישי

תאריכי כהונה: 
כ"ב באייר תשמ"ג  , 5.5.1983
כ"ב באייר תשנ"ג  , 13.5.1993 


נולד: י"א תשרי תרע"ט , 17 בספטמבר 1918 
נפטר:  י' בניסן תשנ"ז , 17 באפריל 1997 
נקבר: חלקת גדולי האומה, ירושלים

נשיאהּ השישי של מדינת ישראל. אלוף בצה"ל. שימש כראש אמ"ן, שגריר ישראל באו"ם, ראש אגף הבטחון של הסוכנות היהודית, ובעל תואר כבוד של האימפריה הבריטית. 

תקציר קורות חיים

חיים הרצוג נולד בי"א בתשרי תרע"ט (17 בספטמבר 1918), בעיר בלפסט שבאירלנד. בילדותו כיהן אביו הרב יצחק הרצוג, כרב הראשי של אירלנד, ולימים כיהן כרב הראשי של ארץ ישראל וכרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל.
בשנת 1935 עלה הרצוג לישראל, ולמד בישיבת "מרכז הרב", שהקים הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובישיבת חברון החרדית-ליטאית. בגיל 18 התגייס לארגון ה"הגנה".
בשנת 1938 החל בלימודי משפטים באנגליה, ולאחר סיום לימודיו בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי כקצין מודיעין קרבי, והשתתף בין השאר בפלישת בעלות הברית לאירופה, בכיבוש גרמניה הנאצית ובשחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן. 
בשנת 1948 הקים את מחלקת המודיעין בצה"ל (כיום אגף המודיעין), ועמד בראשה. בשנים הבאות שימש בתפקידים שונים בצה"ל (נספח צבאי בארצות הברית, מפקד חטיבת ירושלים, ממלא מקום אלוף פיקוד הדרום וראש אגף המודיעין - היחיד שכיהן פעמיים כראש המודיעין הצבאי). בשנת 1962 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף. 
בשנות ה-60 ניהל חברה תעשייתית, ובשנות ה-70 הקים משרד עורכי דין ועבד בו כשותף. המשרד היה מהמובילים בארץ.

ב"תקופת ההמתנה" שלפני מלחמת ששת הימים (1967) שימש הרצוג כפרשן צבאי ב"קול ישראל", וקולו הדהד בכל בית בישראל. אף שלא נשא בתפקיד רשמי בהנהגת המדינה בתקופה זו, מילא הרצוג תפקיד חשוב בהרגעת הציבור ובעידודו. בכל תקופת המלחמה ליווה הרצוג את ההתרחשויות בפרשנות יומית ברדיו, והוא נתפס בציבור הישראלי כאמין, כסמכותי וכמעודד. הרצוג שימש בתפקיד זה גם במלחמת יום כיפור, וחיזק את רוחו של הציבור בזמן המלחמה הקשה.
סמוך לסיום מלחמת ששת הימים מונה למושל הצבאי הראשון של ירושלים המזרחית והגדה המערבית. 

בשנים 1978-1975 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. בשנת 1975 התקבלה באו"ם החלטה שהגדירה את הציונות כגזענות. הרצוג לחם ככל יכולתו בהחלטה זו. הנאום שנשא בעצרת האו"ם כתגובה להחלטה ריגש רבים בעם היהודי וגם רבים שאינם משתייכים לעם. בסופו של הנאום הכריז הרצוג: "בעינינו, בני העם היהודי, זו אינה אלא פיסת נייר וכך גם נתייחס אליה" - וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. נאום זה נחשב אחד הנאומים הגדולים בתולדות הדיפלומטיה הישראלית.
בשנת 1981 נבחר הרצוג כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

בשנת 1983 נבחר הרצוג לנשיאה השישי של מדינת ישראל. הוא היטיב לייצג את עמדת ישראל בפגישותיו עם ראשי מדינות בעולם. בשנת 1987 היה הרצוג לנשיא הישראלי הראשון שערך ביקור רשמי בגרמניה. במהלך הביקור נערך טקס אזכרה ממלכתי לקורבנות השואה במחנה הריכוז ברגן בלזן שהרצוג נמנה עם משחרריו.
הרצוג פעל להידוק הקשר בין ישראל לתפוצות, והעניק חשיבות רבה לחינוך היהודי. הוא השקיע רבות בחברה הישראלית, ופעל ללא לאות להדגשת המאחד בחברה הישראלית, ליצירת דיאלוגים בין מגזרים שונים בעם ולאיחוי השסעים הפנימיים. הוא הביע תדיר ובבהירות את עמדותיו בנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, כמו שינוי שיטת הבחירות, גזענות, יחסי דת ומדינה, קליטת עלייה, שילוב אוכלוסיות מיעוטים בחיים בישראל וסכסוכי עבודה במשק.

הרצוג פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחום ההיסטוריה הצבאית ובנושאים ציבוריים. ספריו תורגמו לשפות רבות. כמו כן פרסם את ספרו האוטוביוגרפי "דרך חיים".
חיים הרצוג נפטר בי' בניסן תשנ"ז (17 באפריל 1997), ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
קרא עוד...
באביב 1959 נסע חיים הרצוג לבקר במצדה עם רעייתו ועם שני בניו הגדולים. במהלך החופשה נקרא אל הרמטכ"ל בדחיפות בלי שידע את הסיבה, והוצע לו מינוי לתפקיד ראש אמ"ן. לאחר שקיבל על עצמו למלא תפקיד חשוב זה, חזר במהירות מתל אביב למשפחתו, שישנה באכסניה לרגלי המצדה. המשפחה, רעייתו ושני בניו, כבר החלו בעלייה להר כאשר הגיע האב. הוא הדביק אותם, והם הגיעו יחד לפסגה לצפות בזריחת השמש מעל ים המלח.
בעודם מתבוננים במראה המרהיב של השמש הזורחת, שמעו בטרנזיסטור, בחדשות הבוקר הראשונות, כי אבי המשפחה מונה לתפקיד ראש אמ"ן. הרצוג סיפר כי בניו לא שכחו מעולם את הסיום הדרמטי של הטיול למצדה.