עזר וייצמן

נשיא המדינה השביעי

תאריכי כהונה: 
כ"ב באייר תשנ"ג , 13/05/1993
י'  בתמוז תש"ס , 13/07/2000


נולד: י"ג בסיוון תרפ"ד , 15 ביוני 1924 
נפטר: ט"ו בניסן תשס"ה , 24 באפריל 2005
נקבר: בית העלמין באור עקיבא

נשיאהּ השביעי של מדינת ישראל. אלוף בצה"ל. ממקימי חיל האוויר הישראלי, ומפקדו. שימש כראש אגף מבצעים במלחמת ששת הימים, כיהן כשר הביטחון, שר המדע והטכנולוגיה, ושר התחבורה. 

תקציר קורות חיים

עזר ויצמן נולד בי"ג סיוון תרפ"ד (15 ביוני 1924) בתל אביב, וגדל בחיפה. דודו חיים ויצמן היה ממנהיגי התנועה הציונית, ולימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל.
בשנת 1942, כשהיה בן 18, התגייס לחיל האוויר המלכותי של בריטניה, ושירת כטייס קרב בהודו ובמצרים. בשנת 1946, לאחר שהשתחרר, הצטרף לארגון האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) בצרפת. אחת המשימות שהוטלה עליו הייתה חיסולו של הגנרל הבריטי אוולין יו בארקר, שהיה ידוע כאנטישמי, אולם התוכנית נחשפה וויצמן חזר ארצה.
בשנת 1947 היה ויצמן לאחד ממקימי השירות האווירי של ה"הגנה" (לימים, חיל האוויר). במלחמת העצמאות פיקד ויצמן על טייסת הנגב, שמנתה בתחילה רק שני מטוסים קלים. הטייסת הוקמה כדי לספק מזון ותחמושת ליישובי הנגב המבודדים וכן לסייע בקרבות. בהמשך המלחמה השתתף ויצמן בבלימת הצבא המצרי באשדוד (כיום אזור "גשר עד הלום"), ובמבצעי אוויר נוספים.
בשנת 1951 למד באקדמיה הצבאית הבריטית, וכשחזר מונה למפקד טייסת מטוסי הסילון הראשונה בצה"ל.
 ב"מבצע קדש" בשנת 1956 היה מפקד בסיס חיל האוויר בחצור, בדרום הארץ, וגם בתפקיד זה השתתף בגיחות קרביות במהלך המבצע.
בשנים 1966-1958 שימש כמפקד חיל האוויר, והוביל את תהליך הפיכתו לחיל מודרני עם טכנולוגיה מתקדמת, שבאה לידי ביטוי באחד ההישגים הגדולים בתולדותיו: תקיפת שדות התעופה של מדינות ערב בתחילת מלחמת ששת הימים, שהושמדו ברובם, על מאות המטוסים שחנו בהם. מהלך זה נחשב תרומה חשובה ביותר לניצחון צה"ל במלחמה האמורה.
בשנים 1969-1966 שימש כראש אגף המבצעים וכסגן הרמטכ"ל, והיה שותף לניצחונו המרשים של צה"ל במלחמת ששת הימים.

בשנת 1969, לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף לרשימת גח"ל (גוש חירות ליברלים) בראשותו של מנחם בגין, שהייתה חלק מממשלת האחדות בראשותה של גולדה מאיר. ויצמן מונה לשר התחבורה, וכיהן בתפקיד כשמונה חודשים, עד לפרישתה של מפלגתו מהממשלה.
בשנת 1972 פרש מפעילות פוליטית, ובמלחמת יום כיפור התגייס למילואים ושירת כעוזר לרמטכ"ל.
בשנת 1976 חזר לפעילות פוליטית כחלק מהליכוד, והיה שותף ל"מהפך" הפוליטי במאי 1977, שבו עלתה מפלגת הליכוד לשלטון. לאחר הבחירות מונה לשר הביטחון בממשלתו של מנחם בגין.
ויצמן כיהן בתפקיד שר הביטחון בין השנים 1980-1977. בשנים אלה פעל עם שר החוץ משה דיין (שהיה גם גיסו - נשותיהם, רות דיין וראומה ויצמן אחיות), להשגת הסכם שלום עם מצרים. בשנת 1977 הגיע לביקור היסטורי בישראל נשיא מצרים אנואר סאדאת, וויצמן היה ממחוללי הסכם השלום עם מצרים, שנחתם בשנת 1979. ויצמן יצא לביקור במצרים, ועמד בראש המשלחת לשיחות השלום בקהיר בשנת 1978. הוא קרא לנטוש את רעיון "ארץ ישראל השלמה", ולפעול להשגת שלום עם מדינות ערב. בשנת 1980, על רקע חילוקי דעות עם ראש הממשלה בגין, פרש מן הממשלה. 
בשנת 1984 הקים מפלגה בשם יחד, שזכתה בבחירות בשלושה מנדטים. המפלגה הצטרפה כחלק מגוש מפלגת העבודה לממשלת הליכוד הלאומי, ובשנת 1986 הצטרפה מפלגתו למפלגת העבודה. בשנת 1988 מונה לשר המדע והטכנולוגיה.
בשנת 1989 נודע לראש הממשלה יצחק שמיר כי ויצמן מקיים שיחות עם נציגי אש"ף, מעשה שהיה מנוגד לחוק באותה התקופה, והוא ביקש לפטרו מהממשלה בשל כך. בשנת 1992 התפטר ויצמן מהכנסת ופרש מהפוליטיקה.

בשנת 1993 נבחר עזר ויצמן לנשיאה השביעי של מדינת ישראל. בניגוד לנשיאים קודמים, אשר שמרו על עמדה ממלכתית, ומיעטו להביע את דעתם בענייני השעה, לא הסתיר ויצמן את דעותיו בנושאים שעמדו על הפרק. לאחר הפיגועים הגדולים בשנות ה-90 קרא להאט את המשא ומתן עם הפלסטינים. עם זאת, בהמשך, בתקופת משבר ביחסים עם הפלסטינים, קרא להנהגת המדינה לקדם את תהליך השלום ואת המשא ומתן עם סוריה. התבטאויותיו ומעורבותו בנושאים אלה זכו לביקורת ציבורית. ויצמן השתדל לקחת חלק אישי באירועים השונים בשנות ה-90. הוא פעל רבות לקליטתם של העולים מברית המועצות ומאתיופיה, שהגיעו ארצה באותן שנים. כמו כן נודע ויצמן בקשר עם משפחות שכולות, והקפיד להגיע לביקור תנחומים אצל משפחות חללי צה"ל. כך, בשנת 1997, בשמונת הימים לאחר אסון המסוקים, שבו נהרגו 73 חיילים בתאונה בין שני מסוקים, ביקר ויצמן בביתן של כל 73 המשפחות שנפגעו באסון. גם לאחר פיגועים נהג לבקר את המשפחות השכולות ואת הפצועים.

בשנת 1998 נבחר ויצמן לתקופת כהונה שנייה. שנה לאחר מכן פורסם כי קיבל כספים מאיש עסקים בלי שדיווח על כך. היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמידו לדין, והוא התפטר מהנשיאות בשנת 2000.
עזר ויצמן נפטר בט"ו בניסן תשס"ה (24 באפריל 2005), ונטמן באור עקיבא, לצדם של בנו וכלתו שנהרגו בתאונת דרכים.
קרא עוד...
עם היבחרו לתפקיד נשיא המדינה פיתח לעצמו עזר ויצמן מנהג, שאותו כינה "סקר רמזורים". הוא ביקש מנהגו האישי להסיר את הווילונות הכבדים ברכב השרד שלו, כדי שיוכל לשוחח עם הנהגים העומדים מימינו ומשמאלו בעת העמידה ברמזורים.

"אני מתעניין בעסקים, הם - בנשיאות", כך בפשטות תיאר את השיחות שהתפתחו בינו לבין אזרחים מן השורה. ויצמן טען שאלו שיחות מעניינות ביותר, וכי אל לנבחרי ציבור להסתתר מאחורי וילון. כך, חרף התנגדות השב"כ שהיה אמון על ביטחונו, שמר ויצמן על קשר עם האזרחים ונותר קשוב לדעת הקהל, דבר שאפיין אותו לאורך כל הקריירה הציבורית שלו וגם בימיו כנשיא.