חיים וייצמן

נשיא המדינה הראשון

תאריכי כהונה: 
י"ח בשבט תש"ט , 17.2.1949
כ"א בחשון תשי"ג , 9.11.1952 


נולד: י"ח בכסלו תרל"ה , 27 בנובמבר 1874 
נפטר: כ"א במרחשוון תשי"ג ,9 בנובמבר 1952 
נקבר: בית חיים ויצמן, רחובות

נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל. ד"ר.
מכון ויצמן, עבורו גייס סכומי כסף נכבדים, נחנך במסגרת החגיגות לציון יום הולדתו ה- 75 ונקרא על שמו.

תקציר קורות חיים

חיים ויצמן נולד בי"ח כסלו תרל"ה (27 בנובמבר 1874), וגדל בעיירה מוטול שבבלארוס. אביו ניהל עסק לחטיבת עצים, ואמו טיפלה במשק הבית וסייעה לאביו בעסקיו. כשהיה כבן 11, עזב את הבית ועבר ללמוד בגימנסיה בעיר הקרובה, פינסק. כבר אז הצטיין ויצמן בלימודי המדעים. כשמלאו לו 18 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין, והגיש את עבודת הדוקטורט בכימיה בגיל 25.

ויצמן החל את פעילותו הציונית בשנות ה-90 של המאה ה-19 ברוסיה, והשתתף כמעט בכל קונגרס ציוני מאז הקונגרס הציוני השני שנערך בשנת 1898. בשנת 1902 הקים עם צעירים נוספים את "הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית", שהייתה הסיעה הראשונה בתנועה הציונית וקראה לתמיכה בתרבות עברית חילונית, ברוחו של אחד העם. בדיונים בקונגרס על תוכנית אוגנדה נמנה ויצמן עם המתנגדים לתוכנית. 

בשנת 1906 נשא חיים ויצמן לאישה את ורה לבית חצמן, ובני הזוג עברו לגור במנצ'סטר בבריטניה. באותם ימים עסק חיים ויצמן במחקר כימי, ובמקביל המשיך בפעילות ציונית. חיים ויצמן קרא לעבודה מעשית בארץ ישראל, והתנגד להתיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל. הוא האמין שבעזרת העבודה המעשית, כלומר העלייה, ההתיישבות ופיתוח הארץ במקביל לפעילות דיפלומטית, יצליחו היהודים לקבל את הארץ לידיהם. במהלך השנים היה לאחת הדמויות הבולטות בקרב המנהיגות של ציוני בריטניה.

ב-2 בנובמבר 1917, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, פרסמה ממשלת בריטניה את "הצהרת בלפור", שוויצמן פעל רבות להשגתה. באותם ימים טען ויצמן שהגשמת השאיפות של התנועה הציונית תתאפשר רק בסיוע של מדינות ההסכמה (בריטניה, צרפת, רוסיה ועוד) שלחמו במעצמות המרכז (גרמניה, אוסטריה-הונגריה, האימפריה העות'מאנית ועוד) במלחמת העולם הראשונה. הוא האמין שבריטניה היא שתקבל את החסות על ארץ ישראל בתום המלחמה, לכן פעל לתמיכה של התנועה הציונית בבריטניה. בתקופה זו פעל חיים ויצמן להפצתם של הרעיון הציוני והלאומיות היהודית בקרב אנשי המעמד הגבוה בבריטניה, ובהם פוליטיקאים, פקידי ממשל ועיתונאים. 

לאחר שפיתח תהליך כימי חשוב לייצור האצטון, שהוא רכיב כימי בייצור חומרי נפץ, מונה חיים ויצמן ליועץ טכני של כבוד בנושא אספקת אצטון למשרד הצי הבריטי. במקביל החל לעבוד במשרד החימוש כיועץ כימי, וכעבור מספר חודשים מונה למפקח על מעבדות ממשלתיות. היו שקישרו את תרומתו למאמץ המלחמתי של בריטניה להשגת "הצהרת בלפור".

בשנת 1918 כבר היה ויצמן המנהיג הציוני הבולט ביותר, ובשנת 1921 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בתפקידו החדש המשיך ויצמן לקדם את הרעיון הציוני בקרב הבריטים ובעולם כולו. עדויות לכך אפשר לראות בכתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל וב"ספר הלבן" הראשון, שנכתבו ברוח "הצהרת בלפור", שאפשרו את עליית היהודים לארץ ישראל ואת פיתוח היישוב. 

בשנת 1925 התגשם חלומו של חיים ויצמן: האוניברסיטה העברית בירושלים נחנכה באופן רשמי, וחיים ויצמן נאם בטקס. בקונגרס הציוני שהתכנס בשנת 1929 הוחלט על הקמת הסוכנות היהודית המורחבת, ובה נציגים של ארגונים ציוניים ולא ציוניים. חיים ויצמן פעל למען הקמתה, ואף נבחר לנשיא הסוכנות היהודית נוסף על תפקידו כנשיא ההסתדרות הציונית. 

בשנת 1931, לאחר משבר ביחסים בין התנועה הציונית לממשלת בריטניה, לא נבחר ויצמן שוב לנשיא התנועה הציונית. הוא חזר ונבחר לתפקיד זה בשנת 1935.

בשנת 1934 נחנך מכון המחקר על שם דניאל זיו ברחובות שיסד חיים ויצמן. ויצמן היה מנהלו הראשון של המכון (לימים מכון ויצמן). ויצמן הציג את המחקר המדעי בתחומים חקלאות וכימיה ביולוגית כמטרת המכון. העיסוק במכון דרש ממנו לשהות זמן רב יותר בארץ ישראל. על כן בשנת 1937 השתקע חיים ויצמן עם משפחתו בארץ ישראל, ובנה את ביתו במושבה רחובות, לא הרחק ממכון זיו. 

בשנים 1946-1935 חזר ויצמן לכהן כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית, והמשיך לקדם את הרעיון הציוני ואת התביעה למדינה יהודית. חיים ויצמן פעל למען גיוס דעת הקהל האמריקאית, ופנה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן כדי שיתמוך בהקמת מדינה יהודית. ייתכן שפנייה זו הובילה לתמיכת ארצות הברית בתוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 (29 בנובמבר). 

במלחמת העולם השנייה נהרג בנו הבכור מיכאל, ששירת כטייס בחיל האוויר הבריטי. 

עם הקמת מדינת ישראל, נבחר חיים ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית, ובפברואר 1949 נבחר לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. 

חיים ויצמן נפטר בכ"א בחשוון תשי"ג (9 בנובמבר 1952), מספר ימים לפני יום הולדתו ה-78. על פי בקשתו, נקבר ויצמן באחוזת ביתו ברחובות.
קרא עוד...
בית חיים ויצמן שוכן בעיר רחובות, וכיום הוא נמצא בתחומי מכון ויצמן למדע. בית המידות הזה, דוגמה מעניינת לסגנון הבינלאומי (סגנון שנהוג לכנותו באוהאוס), שימש כביתם הפרטי של חיים וורה ויצמן. סיפורו של הבית מתחיל בשנת 1934, עת פנו בני הזוג ויצמן אל האדריכל אריך מנדלסון, שתכנן גם את בית זלמן שוקן והיה מיודד עמם, וביקשו אותו לעצב את ביתם בארץ ישראל. ויצמן העביר למנדלסון את דרישותיו ואת התקציב שייעד לבניית הבית. אלא שהתוכנית שהציע מנדלסון הייתה כרוכה בתוספת תשלום ניכרת. בין השניים החל ויכוח חריף, ובמהלכו טען מנדלסון שוויצמן מבקש "בית מקסימלי במחיר מינימלי".
לאחר חילופי דברים רבים כתב מנדלסון לוויצמן: "כאדריכל שלך, אני מוכן להציע תוכנית חדשה ללא תשלום נוסף, אך כידיד שהערכתו אליך לא תשתנה לעולם, אני מייעץ לך להשתמש בתוכנית הקיימת". ויצמן אכן השתמש בתוכנית שהוצעה מראש, ובסופו של דבר היא לא עלתה כפי שהעריך האדריכל. באחרית ימיו של חיים ויצמן שימש הבית כמשכן הנשיא הרשמי. לאחר מותו הפך הבית למוזיאון, ובו פועל המוסד יד חיים ויצמן, המנציח את זכרו של הנשיא הראשון.