יצחק נבון

הנשיא החמישי של מדינת ישראל

תאריכי כהונה:
כ"ב באייר תשל"ח, 29 במאי 1978
כ"ב באייר תשמ"ג, 5 במאי 1983

נולד: א' בניסן תרפ"א, 9 באפריל 1921
נפטר: כ"ד בחשוון תשע"ו, 6 בנובמבר 2015
נקבר: בחלקת גדולי האומה, הר הרצל

תקציר קורות חיים


יצחק נבון נולד בא' בניסן תרפ"א (9 באפריל 1921) בירושלים, בן לאחת המשפחות הוותיקות בעיר, ששורשיה בגירוש ספרד. משפחת אביו עלתה לירושלים מטורקיה בשנת 1670, ואמו - נצר למשפחת הרב חיים בן עטר ממרוקו, בעל הספר "אור החיים", הגיעה לעיר עם משפחתה בשנת 1884.

הוא גדל בשכונת אוהל משה, ואת שנות לימודיו הראשונות עשה במסגרות חינוך מסורתיות. בנעוריו למד במחזור הראשון של תיכון "בית הכרם" שליד האוניברסיטה, ואת השכלתו האקדמית בחינוך, בספרות ערבית ובתרבות האסלאם רכש באוניברסיטה העברית בירושלים. בד בבד לימד מגוון מקצועות בבית הספר התיכון שהתחנך בו.

במהלך לימודיו באוניברסיטה התגייס ל"הגנה", ופיקד על המחלקה הערבית של שירות הידיעות (הש"י) באזור ירושלים בשנים שקדמו למלחמת העצמאות ובמהלך המלחמה.

בתום מלחמת העצמאות נשלח נבון בשירות משרד החוץ לאורוגוואי ולארגנטינה. לאחר חזרתו לארץ בשנת 1951, מונה למזכירו המדיני של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952 נקרא לנהל את לשכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון והיה לאיש אמונו.

בשנת 1963, עם התפטרותו של בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה, התפטר גם נבון ומונה לראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות. כחלק מ"המבצע לביעור הבערות" שהוביל, הוא הקים מערך של מורות חיילות, אשר לימדו קרוא וכתוב את האוכלוסייה הבוגרת במדינה בכלל ואת אוכלוסיית העולים בפרט.

בשנת 1965 נבחר לכנסת כנציג מפלגת רפ"י, ומילא בה מגוון תפקידים. כמו כן עמד בראש הוועד הפועל הציוני העולמי והעמיק את הקשר עם יהדות התפוצות, כשקרא לחברי הקהילות לעלות לישראל.

יצחק נבון נבחר לנשיא באפריל 1978. החינוך, קירוב הלבבות, הלכידות החברתית, הדו קיום בישראל והחתירה הבלתי נלאית לשלום היו נר לרגליו, ובאו לידי ביטוי ביתר שאת בימי כהונתו כנשיא. בעת ההיא ביקר בישראל לראשונה מנהיג מדינה ערבית, נשיא מצרים אנואר סאדאת, ונחתם הסכם שלום בין שתי המדינות. בשנת 1980 יצא הנשיא נבון לביקור במצרים, ובמהלכו נאם לפני חברי הפרלמנט המצרי בערבית רהוטה. בביקור היסטורי חשוב זה שאף נבון לשנות את תדמיתה של ישראל בקרב העם המצרי, ואכן לדברי הנשיא סאדאת "נבון כבש את לב העם המצרי".

במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה "מבצע שלום הגליל", תבע הנשיא נבון להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח במחנות סברה ושתילה, שביצעו הפלנגות הנוצריות בביירות.

נבון הוא הנשיא היחיד עד כה שבעת כהונתו היה אב לילדים קטנים, נעמה וארז. רעייתו אופירה הקדישה את זמנה ואת מרצה לפעילות התנדבותית באגודות למען הילד ולקידום נשים. אופירה נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 1993, והיא בת 57 בלבד. רגישותה לזולת ואומץ לבה לחשוף את מחלתה ואת מאבקה בה, זיכו אותה באהדה יוצאת דופן בקרב רבים.

יותר מכול ידוע יצחק נבון כ"נשיא של העם", כמי שפעל להגברת הלכידות בעם, לחיזוק ההזדהות עם המדינה ולהעצמת תחושת השותפות בין כל מרכיבי הפסיפס האנושי בארץ.

יצחק נבון בחר שלא להמשיך בכהונה נוספת, והעדיף לחזור אל החיים הפוליטיים. בכך היה לנשיא הראשון בישראל שחזר אל הזירה הפוליטית בסיום כהונתו. עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית מונה נבון לשר החינוך והתרבות ולסגן ראש הממשלה.
כשר החינוך חתר נבון לארבעה יעדים מרכזיים: חינוך לערכי יסוד אוניברסליים וקשר למורשת היהודית ולהיסטוריה של עם ישראל, חינוך לדמוקרטיה ולדו קיום בחברה הישראלית תוך כדי השוואת התנאים בין המגזרים בארץ, פיתוח החינוך המדעי-טכנולוגי כתחליף לבתי הספר המקצועיים שנתפסו כבעלי רמת לימודים נמוכה, שיפור יכולת ההבעה של התלמידים, העמקת הידע במקורות ובתפילה וטיפוח העברית כשפת תרבות. כמו כן תגבר נבון את לימודי השפה הערבית, יזם את המפעל "סל תרבות" כדי להקנות מטען תרבותי ואמנותי לכל תלמיד ותלמיד, והנהיג מסעות תלמידים לפולין כדי להגביר את בקיאותם בנושא השואה. נבון סיים את תפקידו כשר החינוך והתרבות בשנת 1990.

שנה אחר כך פרש מהחיים הפוליטיים אך לא מהציבוריים. הוא הוסיף להופיע לפני הציבור בארץ, ופעל לקידום של מגוון גופים המשקפים במהותם את אישיותו ואת נטיותיו, ובהם "נאות קדומים" - השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והרשות הלאומית לתרבות הלדינו. הוא כיהן כראש חבר השופטים בחידון התנ"ך העולמי לבני נוער, עמד בראש "קרן אברהם" שמטרתה קידום השוויון בין יהודים לערבים, וייסד את עמותת "ידידי 'בית שלום יפן' בישראל". הוא כיהן כנשיא המרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה, ומונה לנשיא כבוד של ארגון חברי ה"הגנה" ולנשיא מוסדות יד בן-גוריון.

לצד תפקידיו הממלכתיים והציבוריים עסק נבון בכתיבה. בין יצירותיו סיפורים קצרים כ"ששת הימים ושבעת השערים" וכן מופע קונצרטנטי בשם "רומנסרו ספרדי". בולט במיוחד מחזהו "בוסתן ספרדי", המעלה על נס שפת הלדינו ואת תרבות יהדות ספרד. מחזה זה נחל הצלחה חסרת תקדים בתולדות התיאטרון בארץ.

בשנת 1995 הכיר את רעייתו מירי שפיר, יועצת תדמית ותקשורת ומעצבת תכשיטים ואופנה העוסקת בציור ובכתיבה. מירי הייתה עזר כנגדו עד יומו האחרון.

יצחק נבון נפטר בכ"ד חשוון תשע"ו (6 בנובמבר 2015), והוא בן 94.

קרא עוד...

יצחק נבון נולד בא' בניסן תרפ"א. בילדותו לא נהוג היה לציין ימי הולדת, לא כל שכן על פי התאריך הלועזי. הפעם הראשונה שבה התעניין בתאריך לידתו הלועזי הייתה בהרשמה לבית הספר התיכון, אז התבקש לציינו. לשאלתו ענה אביו: 19 באפריל 1921. תאריך זה היה יום הולדתו במשך שנים ארוכות, עד שנבחר לנשיא ב־19 באפריל 1978 – יום הולדתו ה־57.

זמן קצר לאחר בחירתו לנשיא פנה אליו אסטרולוג נרגש, שהתעניין במיזוג התאריכים של יום הולדתו ובחירתו לנשיא. האסטרולוג ביקש לברר את שעת לידתו, כדי לבחון טוב יותר את מפת הכוכבים. נבון שאל את אחותו הבכורה אם היא זוכרת את שעת הלידה, והיא סיפרה שהיא נשלחה לקרוא למיילדת, ועל כן יש להניח שמדובר היה בשעות אחר הצהריים, לאחר תום הלימודים בבית הספר.

זמן מה לאחר מכן נודע לנבון ש-19 בחודש חל בשבת, ולמעשה לא התקיימו לימודים, כך שייתכן שבכל זאת מדובר היה בשעות הבוקר...

התחקות נוספת אחר סיפור המעשה ואיתור לוח שנה לועזי מהשנים הראשונות של המאה שעברה, העידו שראש חודש ניסן התרפ"א חל ב-9 באפריל ולא ב-19 בו. כך, לאחר שנבחר לנשיא בגיל 57, גילה נבון את תאריך לידתו הלועזי, שלא חל בתאריך בחירתו לנשיאות. האסטרולוג עודכן בדבר התיקון, ודומה היה כי הוקל לו, והתיקון מסתדר טוב יותר עם מפת הכוכבים...