דוד בן גוריון

ראש הממשלה הראשון

תאריכי כהונה: 
ה' באייר תש"ח , 14.5.1948 - 
כ' בטבת תשי"ד , 26.1.1954 
י"ח בחשוון תשט"ז , 3.11.1955 - 
ד' בתמוז תשכ"ג , 26.3.1963


נולד: י"ז בתשרי תרמ"ז , 16 באוקטובר 1886 
נפטר: ו' בכסלו תשל"ד ,   1 בדצמבר 1973 
נקבר: שדה בוקר

ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ניצח על המערכה במלחמת העצמאות ושקד על עיצוב כוחו ודמותו של צה"ל, ממבנה של מחתרות לצבא ממלכתי מסודר.

תקציר קורות חיים

דוד גרין (לימים בן גוריון) נולד בשנת 1886, בעיירה פלונסק בפולין. כשהיה בן 11 מתה אימו. בגיל 18 ניסה בן-גוריון ללמוד הנדסה בוארשה שבפולין, אך עקב הגבלות הלימוד על היהודים לא התקבל ללימודים. 

בשנת 1906 עלה בן-גוריון לארץ-ישראל. לאחר הגיעו לארץ עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והשרון. בתקופה זו כתב עם חבריו את מצע מפלגת 'פועלי ציון' בארץ ישראל. כעבור שנה הוא עבר למושבה סג'רה ועבד אצל אחד האיכרים. שלוש שנים מאוחר יותר נבחר להיות במערכת עיתונה של מפלגתו – 'האחדות'. עמו במערכת העיתון פעל גם יצחק בן-צבי. בגיליון השני חתם לראשונה על מאמר שכתב בשם עברי - דוד בן-גוריון, על שם אחד ממנהיגי המרד הגדול ברומאים. 

בשנת 1912 יצא בן-גוריון ללמוד משפטים באיסטנבול, אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה בשנת 1914 קטעה את לימודיו. הוא חזר לארץ עם חברו ללימודים ולמפלגה, יצחק בן-צבי, השלטונות העות'מאניים, שהתנגדו לפעילותם הציונית, גירשו את השניים מן הארץ, והם הפליגו לארצות הברית. בניו-יורק פגש דוד בן-גוריון את פולה מונבז וכעבור זמן מה נישאו השניים. לאחר שפרסמו הבריטים את 'הצהרת בלפור' יזם בן-גוריון יחד עם בן-צבי את הקמת וגיוס 'הגדוד העברי' בצבא הבריטי, שהורכב מחיילים יהודים אמריקאיים. הוא שירת בגדוד קלעי המלך 39 והגיע איתו למצרים ולארץ-ישראל.

בשנת 1919 הקים דוד בן-גוריון יחד עם ברל כצנלסון וחברים נוספים את מפלגת 'אחדות העבודה'. כשהגיע לארץ-ישראל פגש דוד בן-גוריון את אשתו פולה ובתם גאולה שעלו לארץ לפניו. לאחר הקמת הסתדרות העובדים בארץ-ישראל עמד דוד בן-גוריון בראשה. 
בשנת 1935 נבחר דוד בן-גוריון לתפקיד יושב ראש ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות היהודית. במסגרת תפקיד זה פעל למען קידום היישוב היהודי, עליית יהודים לארץ והקמת יישובים. בזמן מלחמת העולם השנייה פעל דוד בן-גוריון להקמת חטיבה יהודית בצבא הבריטי, הבריגדה היהודית.
לאחר מלחמת העולם השנייה קיבל לידיו דוד בן-גוריון את תיק הביטחון בסוכנות היהודית והחל להתכונן לקראת תפקיד זה. בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה בעצרת האומות המאוחדות (או"ם) ההחלטה לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. הנהגת היישוב ודוד בן-גוריון בראשה קיבלו את החלטת האו"ם והתחייבו להגשימה. בן-גוריון הבין כי משמעות ההחלטה היא מלחמה. ואכן, למחרת החלו הערבים בארץ-ישראל בהתקפות על יישובים יהודיים וצירי תנועה. הייתה זו תחילתה של מלחמת העצמאות.

בה' באייר תש"ח, 14 למאי 1948 במוזיאון תל-אביב, בשעה ארבע אחר הצהריים הכריז דוד בן-גוריון כראש מנהלת העם הזמנית, על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.
עם הקמת המדינה, מונה דוד בן-גוריון לתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. בסוף מאי 1948, בעיצומה של המלחמה, נתן דוד בן-גוריון את הפקודה להקמת צבא ההגנה לישראל – צה"ל. מלחמת העצמאות הסתיימה רק כעבור כשנה בהישגים ניכרים לצה"ל, שיוחסו גם לשר הביטחון בן-גוריון.
בן-גוריון הוביל במשך שנות קיומה הראשונות של מדינת ישראל את הממלכתיות. עם הקמת מדינת ישראל ראה בן-גוריון במדינה, ולא בתנועות ובמפלגות השונות, את הגוף המגשים את יעדי הציונות כגון חינוך, תרבות, התיישבות וביטחון. המדינה היא ישות משותפת של כל האזרחים הפועלים לטובת הכלל, לטובת כל אזרח ולטובת המדינה. 

בשלהי 1953 התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה. במכתבו לנשיא המדינה כתב כי פרש עקב עייפות. הוא הצטרף לקיבוץ הצעיר שדה-בוקר שבנגב. מעשה זה היה הדגמה הלכה למעשה של החשיבות שראה בן גוריון בנגב כמוקד לעשיה חלוצית, להתיישבות ולפיתוח. כעבור כשנה  ביקשו ראשי מפלגתו, מפא"י, מדוד בן-גוריון לחזור לממשלה כשר הביטחון והוא הסכים. לאחר הבחירות לכנסת השלישית, שנערכו בקיץ 1955, חזר דוד בן-גוריון לכהן גם כראש ממשלה בסתיו של אותה השנה. 
בשנה שלאחר מכן, 1956, החליט דוד בן-גוריון על יציאה ל'מבצע קדש'. הוא האמין שהמצרים עתידים לפתוח במלחמה נוספת ולכן החליט להצטרף אל צרפת ובריטניה למתקפה כנגד מצרים. במהלך מבצע קדש כבש צה"ל את חצי האי סיני ואת רצועת עזה. בעקבות לחץ בינלאומי נסוגה ישראל מהשטחים שכבשה תוך חודשים אחדים, אך תוך קבלת ערבויות שאפשרו מעבר אניות ישראליות במצרי טיראן והצבת כוחות או"ם שחצצו בין ישראל למצרים. דוד בן-גוריון המשיך לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון עד לשנת 1963. בגיל 77 חזר דוד בן-גוריון לביתו שבשדה-בוקר.
לאחר שפרש ממפא"י בשנת 1965, הקים שתי מפלגות (רפ"י – 1965, הרשימה ממלכתית – 1969) וכיהן כחבר כנסת, פרש דוד בן-גוריון בשנת 1970 מחברותו בכנסת ומפעילות פוליטית. 

דוד בן-גוריון נפטר ב ו' כסלו תשל"ד, 1 בדצמבר 1973 ונקבר לצד אשתו פולה, בחלקת קבר שבמדרשת שדה-בוקר.
קרא עוד...
התנ"ך היה הספר החשוב ביותר בעיני בן-גוריון, והוא אף אימץ מנהג שלמד מסבו, וקרא מן התנ"ך מידי יום בטרם לכתו לישון. על חשיבות התנ"ך בעיני בן-גוריון כמסד לערכיו ותפיסת עולמו ניתן ללמוד גם מן הסיפור הבא: בשנת 1936 הקימה ממשלת בריטניה ועדת חקירה ממלכתית כדי להציע פתרון לסכסוך בין הערבים ליהודים בארץ ישראל. דוד בן-גוריון, שנמנה עם החשובים במנהיגי היישוב היהודי בארץ, נקרא אל הוועדה. לאחר שהעיד בפני הוועדה פנה אליו ראש הוועדה הלורד פיל, ושאל אותו מהיכן הגיע לארץ.

בן-גוריון ענה שהוא בא מפלונסק. הלורד המשיך ושאל איפה נמצאת העיר פלונסק, ובן-גוריון ענה כי זו עיר בפולין. אז שאל הלורד את בן-גוריון אם יש בידו מסמך או שטר מכר הנותן לו, כמי שבא מארץ רחוקה, זכות לתפוס את מקומם של בני הארץ הערבים הגרים בה דורות רבים. על דוכן העדים היו מונחים ספר התנ"ך והקוראן, שעליהם הושבעו העדים. בן-גוריון לקח בידו את ספר התנ"ך וענה: "זה הקושאן שלנו".