לוי אשכול

ראש הממשלה השלישי

תאריכי כהונה: 
ד' בתמוז תשכ"ג , 26.6.1963
ח' באדר תשכ"ט , 26.2.1969 


נולד: ז' בחשוון תרנ"ו , 25 באוקטובר 1895
נפטר: ח' באדר תשכ"ט , 26 בפברואר 1969 
נקבר: חלקת גדולי האומה, הר הרצל, ירושלים

ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, ומראשי משרד הביטחון. בערב פרוץ מלחמת ששת הימים הקים ממשלת אחדות לאומית אשר תרמה לניצחונה הגדול של ישראל.

תקציר קורות חיים

לוי שקולניק (לימים אשכול) נולד בז' בחשוון תרנ"ו (25 באוקטובר 1895), בכפר אוֹראטוֹבו שבאוקראינה. הוא למד ב"חדר", ואחר כך בגימנסיה העברית בווילנה, בירת ליטא.
בשנת 1914, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עלה אשכול לארץ ישראל עם אחרוני העולים בעלייה השנייה. לקראת סיום המלחמה התגייס אשכול לגדוד העברי שהוקם בצבא הבריטי. לאחר המלחמה, בשנת 1920, נמנה אשכול עם מקימי קיבוץ דגניה ב', שבו היה חבר שנים רבות. באותה שנה נמנה גם עם מקימי "הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל".
במהלך שנות ה-20 היה ממנהיגי תנועת הפועלים ונציגה בקונגרסים הציוניים. הוא נבחר גם לוועד ה"הגנה" זמן קצר לאחר הקמת הארגון.
מאז שנות ה-20 היה דמות מרכזית ביותר בתחום ההתיישבות - במרכז החקלאי, בהיגוי תוכניות התיישבות, ובדרישותיו כיושב ראש ועדת ההתיישבות בקונגרס הציוני להקצות משאבים להתיישבות.
בשנת 1937 יזם את הקמת "מקורות", שהייתה חברת המים העיקרית של היישוב היהודי, וכיום חברת המים הלאומית של מדינת ישראל. הוא עמד בראשה עד שנת 1951. 
בשנים 1940 עד 1948 היה חבר המפקדה הארצית (המ"א) של ה"הגנה", ובמסגרתה היה אחראי לרכש ולציוד. במלחמת העצמאות היה אשכול עוזרו של שר הביטחון דוד בן-גוריון, וטיפל בנושאים ארגון, רכש, תעש, מחקר ופיתוח. כמו כן כיהן כמנכ"ל משרד הביטחון.

במהלך מלחמת העצמאות, בסתיו 1948, נבחר אשכול לראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית וכיהן בתפקיד עד שנת 1963. בשנת 1949 מונה לגזבר הסוכנות, ושימש בתפקיד עד למינויו לשר אוצר. היו אלו ימים של תנופת התיישבות בכל רחבי הארץ. בארבע השנים הראשונות לקיום המדינה יזם אשכול את הקמתם של כ-400 יישובים חדשים. עם יישובים אלה נמנו מושבי העולים, עיירות הפיתוח וקיבוצים באזורי הגבול של המדינה. ברבים מהם יושבו עולים חדשים.

בשנים 1963-1952 כיהן אשכול כשר האוצר בממשלת ישראל, ונאלץ להתמודד עם הקשיים הכלכליים הגדולים של העלייה הגדולה, מול משאביה המצומצמים של המדינה הצעירה. כדי להתגבר על הקשיים הרבים בשיכון העולים, היה מיוזמי הקמת המעברות. היו אלו שכונות זמניות לעולים שהמבנים בהן היו עשויים עץ, פח ולעתים בד.
בשנות כהונתו כשר אוצר עברה הכלכלה הישראלית משפל לשגשוג, המשק הגיע לצמיחה גדולה בצד אבטלה מצומצמת, והפערים בין העשירים לעניים היו קטנים. חלק משגשוג זה יש לייחס לעולים הרבים שהשתלבו במשק כעובדים וכצרכנים. עם זאת, השגשוג נבע גם ממדיניות השקעות מסודרת של הממשלה במשק המתפתח, שהנהיג אשכול. 
בתקופתו כשר האוצר השקיעה מדינת ישראל בפיתוח של התשתיות, התעשייה, משק המים והחקלאות. הוקמו תעשיות בערי הפיתוח, והופנו משאבים רבים לחיזוקן. כמו כן חוזקה ההתיישבות לאורך גבולות המדינה, והיבוא הוגבל כדי להגן על התוצרת המקומית. משרדו תמך בהסבה מקצועית של עובדים מענף שהפסיק להיות רווחי לענפים חדשים. כמו כן הנהיג שינוי כולל בחקלאות, כך שתוכל להפיק יבולים גדולים יותר. היו אלה שנים של צמיחה מהירה מאוד במשק, למרות קשיי הביטחון והמשך העליות לארץ במספרים גדולים.
 
בשנת 1963, עם פרישתו השנייה של דוד בן-גוריון מראשות הממשלה, מונה אשכול לראש הממשלה ולשר הביטחון. בין מהלכיו הראשונים היו העלאת עצמותיו של מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, ביטול הממשל הצבאי שהוטל על ערביי ישראל מאז הקמת המדינה, והידוק הקשרים הביטחוניים עם ארצות הברית.
במהלך שנות ה-60 הוביל אשכול את בניית כוחו של צה"ל, לנוכח איומיהן של מדינות ערב, ובעיקר סוריה ומצרים. גם שכנותיה האחרות של ישראל עסקו בתקופה זו בביצור כוחן הצבאי.
המתח בין ישראל לשכנותיה הגיע לשיאו בשנת 1967. ביום העצמאות באותה שנה סגר נשיא מצרים את מְצרי טיראן, ובתיאום עם מדינות ערביות נוספות התכונן למלחמה עם ישראל. במשך שלושה שבועות שכונו לאחר מכן "תקופת ההמתנה", החלה ישראל בהכנות למלחמה במקביל למצור הצבאי שהתהדק על גבולותיה. כל אלה עוררו תחושת חרדה עמוקה בציבור. אשכול עשה ככל שביכולתו כדי להרגיע את החרדה, אך דימויו הציבורי כאיש פשרן יצר אווירה ציבורית שאילצה אותו להעביר את משרד הביטחון למשה דיין, שהיה הרמטכ"ל ב"מבצע קדש". כעבור ימים אחדים, בכ"ו באייר תשכ"ז (5 ביוני 1967), פרצה מלחמת ששת הימים. צה"ל, שאותו הכין אשכול במשך ארבע שנים לאפשרות של מלחמה, הביס את הצבאות של מצרים, ירדן וסוריה בשישה ימים, תוך הישגים מרחיקי לכת.

מיד לאחר המלחמה הוביל אשכול את החלת החוק הישראלי על כל שטחה של ירושלים. ממשלתו קיוותה לפתוח בתהליך שלום עם מדינות ערב, אבל סיבות שונות הביאו לכישלון תהליך זה. 
לוי אשכול נפטר בח' באדר תשכ"ט (26 בפברואר 1969), בעודו מכהן כראש ממשלה, והוא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, ירושלים.
קרא עוד...
שני ספרי בדיחות נכתבו על דמותו של לוי אשכול. בשנת 1966 יצא לאור הספרון כל בדיחות אשכול, מאת מחבר אלמוני. הספר פורסם על רקע ביקורת וחוסר נחת ציבורי מן המצב הכלכלי, הביטחוני והמדיני באותה תקופה. הנושא הנפוץ בבדיחות היה חוסר ההחלטיות של ראש הממשלה. על פי אחת הבדיחות המוכרות התלבט אשכול במסעדה בין תה לקפה, ולבסוף הזמין מן המלצר "חצי תה-חצי קפה".

עפרה, בתו של אשכול, סיפרה כי אשכול ורעייתו מרים קנו כל אחד מהם עותק של הספר, בלי ידיעתו של בן הזוג. כשגילו זאת, שאלה אותו מרים מה דעתו על הבדיחות, והוא השיב: "אני הייתי יכול לחבר בדיחות מוצלחות יותר". את הספר השני הוציאה בתו של אשכול, עפרה, לאחר מותו, והוא נקרא אשכול של הומור. היא קיבצה בו בדיחות ואמרות כנף של אשכול בעניינים שונים הנוגעים לחייו הציבוריים. ביחס לחששות הכלכליים אמר פעם: "כל עוד נוכל לפשוט את היד, לא נפשוט את הרגל".