יצחק רבין

ראש הממשלה החמישי

תאריכי כהונה: 
י"ג בסיוון התשל"ד , 3.6.1974 – 
ד' בתמוז התשל"ז , 20.6.1977
י"ב בתמוז תשנ"ב , 13.7.1992 - 
י"ב בחשון תשנ"ו , 4.11.1995 


נולד: א' באדר תרפ"ב , 1.3.1922 
נפטר: י"ב בחשוון תשנ"ו , 4.11.1995 
נקבר: חלקת גדולי האומה, הר הרצל, ירושלים

ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל, האלוף הצעיר ביותר בצה"ל, ורמטכ"ל במלחמת ששת הימים. כראש ממשלת ישראל חתם הסכם שלום עם ירדן. נרצח בידי מתנקש יהודי. 

תקציר קורות חיים

יצחק רבין נולד בא' באדר תרפ"ב (1 במרס 1922) בירושלים, וגדל בתל אביב. הוא למד ב"בית חינוך לילדי העובדים", שהיה בית הספר של תנועת העבודה. בגיל 15 החל את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" שליד כפר תבור. באותה שנה נפטרה אמו.

בשנת 1941 היה יצחק רבין מראשוני המתגייסים לפלמ"ח, ובאוקטובר 1947 מונה לקצין המבצעים של הפלמ"ח. לאחר החלטת האו"ם על חלוקת הארץ ועל הקמת מדינה יהודית, החלו התקפות ערבים על דרכי התחבורה. יצחק רבין מונה למפקד חטיבת "הראל" של הפלמ"ח, אשר פעלה נגד לוחמים ערבים שניסו למנוע מעבר כלי רכב יהודיים לירושלים. 

לאחר הכרזת המדינה והקמת צה"ל מונה רבין לקצין המבצעים של חזית המרכז ולאחר מכן של חזית הדרום ולסגנו של מפקד החזית יגאל אלון. בתחילת 1949 השתתף בשיחות שביתת הנשק בין ישראל למצרים.
עם תום המלחמה, בניגוד לעמדתם של רבים מחבריו בפלמ"ח, נשאר יצחק רבין בצבא. במהלך 20 שנות שירותו בצה"ל מילא יצחק רבין שורה של תפקידים, ובראשית 1964 מונה לרמטכ"ל השביעי של צה"ל.
במהלך כהונתו הוביל רבין את צה"ל לניצחון מזהיר במלחמת ששת הימים. במלחמה זו שחרר צה"ל את ירושלים, וכבש את יהודה ושומרון, את רצועת עזה, את חצי האי סיני ואת רמת הגולן. בסיום המלחמה אמר ללוחמים: "העם כולו מצדיע לכם באהבה ובגאווה על הניצחון המכריע שהבאתם לנו... הלחימה הייתה אכזרית וקשה. רבים מחברינו לנשק נפלו, אך קורבנם לא היה לשווא..."
בשנת 1968, לאחר שחרורו מצה"ל, בחר רבין במסלול מדיני ומונה לשגריר ישראל בארצות הברית. עם חזרתו לישראל הצטרף למפלגת העבודה ונבחר לכנסת השמינית. עם קום הממשלה החדשה בראשות גולדה מאיר כיהן כשר העבודה.

באפריל 1974, לאחר מלחמת יום כיפור והתפטרותה של גולדה מאיר, נבחר יצחק רבין על ידי מפלגתו לראשות הממשלה. במהלך כהונתו נחתם הסכם הביניים עם מצרים, שסלל את הדרך להסכם השלום עם מצרים שנחתם בשנת 1979. בקיץ 1976 נדרש להתמודד עם חטיפת בני ערובה ישראלים לאנטבה שבאוגנדה. בהוראתו פעל צה"ל באנטבה, ושחרר את בני הערובה ב"מבצע יונתן" שנקרא ע"ש מפקד סיירת מטכ"ל סגן אלוף יוני נתניהו, שנהרג במהלך הפעולה.
יצחק רבין התנגד להתיישבות יהודית בשטחים המיושבים בצפיפות, שנכבשו במלחמת ששת הימים. אף על פי כן לא הצליח בשנות כהונתו למנוע את הרחבתה. בדצמבר 1976 בעקבות משבר עם המפלגות הדתיות התפטר יצחק רבין מראשות הממשלה, ועמד בראש ממשלת מעבר בכוונה להוביל לבחירות מוקדמות. באפריל 1977, בעקבות פרסום על ניהול חשבון בנק פרטי בארצות הברית של בני הזוג רבין שהיה אז בניגוד לחוק, התפטר רבין גם מראשות מפלגתו, והסיר את מועמדותו לראשות הממשלה.
בעת כהונתה של ממשלת הליכוד היה רבין חבר כנסת מן השורה. את שנות כהונתו באופוזיציה ניצל לכתיבת ספרו האוטוביוגרפי "פנקס שירות", לכתיבת מאמרים, לפגישות עם מנהיגים בעולם ולפעילות בזירה המפלגתית.

בשנת 1984, עם הקמתה של ממשלת האחדות הלאומית, מונה יצחק רבין לשר הביטחון, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1990. בשנת 1987 פרצה האינתיפאדה, ורבין נדרש להתמודד עם מציאות חדשה. מדיניות היד הקשה שנקט עוררה עליו ביקורת משמאל. נחישות המאבק העממי הפלסטיני הובילה את רבין להכרה בצורך לפתוח במהלך מדיני. בשנת 1990 פרסם רבין תוכנית שלום, שאושרה בממשלה לאחר תיקונים. אישורה הוביל לכינוסה של ועידת מדריד לשלום. חילוקי דעות בממשלה הובילו לפרישת מפלגת העבודה, ולחזרתו של יצחק רבין לספסלי האופוזיציה. בתקופה זו נערך לבחירות, והוקם "מחנה רבין" שתמך במנהיגותו לראשות הממשלה וחצה מפלגות.

בבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 ניצחה מפלגת העבודה בראשותו של רבין בבחירות, והוא היה לראש הממשלה בפעם השנייה.
בתקופת כהונתו זו פעל יצחק רבין לשינוי סדר העדיפויות הלאומי, להצבתם של החינוך, הבריאות והרווחה בראש סדר העדיפויות ולהשגת הסכם שלום עם הפלסטינים ועם סוריה. שיחות השלום הדו צדדיות שהחלו על פי החלטות ועידת מדריד לא הניבו תוצאות. שיחות חשאיות לא רשמיות בין אישים ישראלים לבין נציגי אש"ף הובילו לאחר משא ומתן רווי משברים להכרת אש"ף במדינת ישראל, ולהכרת ישראל באש"ף כנציג העם הפלסטיני. ב-13 בספטמבר 1993 נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו - הצהרת עקרונות שהעניקה לפלסטינים שלטון עצמי בחלק משטחי יהודה ושומרון וחבל עזה לתקופה של חמש שנים.

באוקטובר 1994 נחתם הסכם שלום עם ירדן, המדינה הערבית השנייה אחרי מצרים. בעקבות ההסכמים נפתחו בפני ישראל קשרים גם עם מדינות ערב נוספות. במקביל להתקדמות המשא ומתן המדיני, החריפו פיגועי ההתאבדות של ארגוני טרור פלסטיניים. המשך שיחות השלום לצד הפיגועים עורר ביקורת קשה על הממשלה, והקשה את ניהול המשא ומתן. בצד הפגנות לגיטימיות נתגלו יותר ויותר גילויי הסתה, שחלקם התמקד אישית בראש הממשלה. אהדת העולם למהלכי הממשלה הגיעה לשיאה בדצמבר 1994, עם הענקת פרס נובל לשלום ליצחק רבין, לשמעון פרס וליאסר ערפאת.
הפיגועים נמשכו ואף החריפו, אך רבין החליט "להמשיך במשא ומתן כאילו אין טרור, ולהילחם בטרור כאילו אין משא ומתן". בספטמבר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב' שבעקבותיו פינה צה"ל את כוחותיו מערים מרכזיות ביהודה ושומרון.

מתנגדי ההסכם החריפו את מאבקם במהלך ואת ההסתה נגד מובילו, ראש הממשלה יצחק רבין. במקביל ארגן מחנה תומכי ההסכם עצרת המונים, שסיסמתה "כן לשלום - לא לאלימות". העצרת נערכה במוצאי שבת, י"ב בחשוון תשנ"ו (4 בנובמבר 1995), בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. בתום העצרת, בדרכו אל מכוניתו, נורה יצחק רבין שלוש יריות בידי מתנקש יהודי.
יצחק רבין נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, ירושלים.
קרא עוד...
יצחק רבין נודע בחיבתו למשחק הטניס, הן כצופה והן כשחקן חובב. יצחק ולאה נהגו לשחק בשבתות ובעתות פנאי במשך שנים רבות. בשנת 1976 גזרה לאה רבין את הסרט בטקס חנוכת מרכז הטניס ברמת השרון. גם כאשר מונה לראש הממשלה לא ויתר רבין על משחק הטניס. השותף הקבוע שלו למשחק בארבע שנותיו האחרונות העיד כי רבין אהב לנצח, והדבר אף גרר לעתים ויכוחים בינו לבין לאה, ששיחקה איתו: "הוא הצליח בשנים האחרונות לשפר במידה ניכרת את הטניס שלו. הוא היה רץ, קופץ. שיחק בכל פעם שעה וחצי בלי לנוח ובלי לשתות מים. הוא אהב מאוד לנצח.
אף פעם לא ויתר לאשתו, ופעמים רבות אפילו רב איתה על כדור מסוים, אם היה בפנים או בחוץ. אהב כל כך את המשחק". בשנת 2007 נחנכה במרכז הטניס ברמת השרון אנדרטה לזכרו של יצחק רבין, ובמרכזה מחבט הטניס ששימש את רבין במשחקיו.