מנחם בגין

ראש הממשלה השישי

תאריכי כהונה: 
ד' בתמוז תשל"ז (20.6.1977)
ג' בחשון תשמ"ד (10.10.1983) 


נולד: י"ג באב תרע"ג, 16 באוגוסט 1913 
נפטר: ד' באדר ב' תשנ"ב, 9 במרץ 1992 
נקבר: בהר הזיתים, ירושלים

ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל והביא לחתימה על הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים. קיבל את פרס נובל לשלום לשנת 1978. 

תקציר קורות חיים

מנחם בגין נולד בי"ג מנחם-באב תרע"ג (16 באוגוסט 1913), בעיר בריסק שבבלארוס. כשהיה בן שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה שבסופה עברה בריסק לשליטתה של מדינת פולין. בסוף המלחמה התחיל ללמוד ב"חדר", וכעבור שנה החליט אביו להעבירו לבית ספר יהודי דתי. כשהיה נער הוקם בעירו סניף של תנועת הנוער "השומר הצעיר", שהייתה תנועת נוער ציונית. מנחם ואחיו הצטרפו לתנועה, אך כעבור שנה עזבו בשל הזיקה של התנועה לערכים סוציאליסטיים.
בשנת 1929, כשהיה בן 16, החל בפעילותו רבת השנים בתנועת הנוער של המפלגה הרוויזיוניסטית, בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור). העיקרון המרכזי של בית"ר קבע כי התנועה הציונית צריכה להכריז בגלוי כי מטרתה להקים לאלתר מדינה עברית ריבונית בארץ ישראל. בגין הצטרף לתנועת בית"ר בזמן לימודיו בגימנסיה הפולנית. כאשר סיים את לימודיו, כבר עמד במשך שנה בראש סניף בית"ר בעירו.
בשנת 1931 החל בלימודי משפטים בוורשה. במקביל המשיך בפעילותו בתנועת הנוער בית"ר.
בשנת 1935 סיים את לימודיו ופגש את עליזה ארנולד, שכעבור שנתיים נישאה לו. בתחילת 1939 מונה בגין לנציב (ראש) בית"ר בפולין.
בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה לפולין, נמלטו בני הזוג בגין עם חברי נציבות אחרים מזרחה. בעקבות ההפגזות הופסקה נסיעתה של הרכבת שבה נסעו, והם החליטו לנטוש אותה. במשך שבוע ימים צעדו בדרכי עפר לכיוון ליטא, שהייתה נתונה בשלטון סובייטי. באותו זמן התקבלו מהארץ "סרטיפיקטים" (אישורי עלייה), שאחד מהם היה מיועד לבגין. בגין לא רצה לעזוב את הבית"רים בגולה, לכן ויתר על אישור העלייה.
בשנת 1940 נעצר בגין ונשפט על ידי הסובייטים לשמונה שנות מאסר בעוון פעילות ציונית. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות הוא שוחרר, והתגייס לצבא פולין החופשית שבראשו עמד הגנרל הפולני אנדרס. בשנת 1942 הגיע בגין עם יחידות צבא זה לארץ ישראל, נפגש עם אשתו, ובני הזוג עברו להתגורר בירושלים.
בסוף 1943, לאחר שקיבל שחרור רשמי מצבא פולין, כשנה לאחר שהגיע לארץ, מונה בגין למפקד האצ"ל (ארגון צבאי לאומי). חודשים ספורים אחר כך, בתחילת 1944, הודיע על חידוש "המרד" בבריטים. עם הכרזת "המרד" החלו חברי האצ"ל בפעולות צבאיות נגד המנדט הבריטי. הפעולות הידועות ביותר היו פיצוץ "מלון המלך דוד" בירושלים, שאגפו הדרומי שימש כמקום מושבם של ממשלת המנדט (המזכירות הראשית) ומטה הצבא, ופריצת לוחמי אצ"ל לכלא עכו.
ביוני 1948, עם הקמת המדינה, חתם בגין על הצטרפות חברי האצ"ל לצה"ל. לאחר הקמת המדינה ייסד מנחם בגין את מפלגת חירות, שבראשה עמד למן הבחירות הראשונות. בגין כיהן כחבר כנסת מהכנסת הראשונה ועד לכנסת העשירית.
בשנת 1977 נבחר מנחם בגין לראש הממשלה, לאחר כמעט 30 שנה שבהן עמד בראש האופוזיציה בכנסת. בתפקידו זה חתם על חוזה השלום עם מצרים בשנת 1979, וקיבל עם נשיא מצרים אנואר סאדאת פרס נובל לשלום. בעקבות חתימת חוזה השלום עם מצרים נסוגה מדינת ישראל מכל שטח חצי האי סיני. נוסף על כך יזם בגין את פרויקט שיקום השכונות שמטרתו הייתה לשקם פיזית וחברתית את עיירות הפיתוח ואת שכונות המצוקה.
בשנת 1981, בתפקידו כשר ביטחון, הורה להפציץ את הכור האטומי בעיראק. באותה שנה הוביל את הליכוד לניצחון נוסף בבחירות לכנסת, והקים את ממשלתו השנייה. כעבור שנה יזמה ממשלתו את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה), שבמהלכה נכנס צה"ל לשטח לבנון. "מבצע שלום הגליל" עורר ויכוח ציבורי בשל הדרך שבה התנהל ותוצאותיו השנויות במחלוקת.
בקיץ 1983 פרש בגין מפעילות ציבורית והסתגר בביתו.
מנחם בגין נפטר בד' באדר ב' תשנ"ב (9 במרס 1992), ועל פי בקשתו נקבר לצד רעייתו עליזה, ובסמוך לקבריהם של עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, בהר הזיתים שבירושלים, ולא בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

קרא עוד...
מנחם בגין חש קשר מיוחד אל ספר התנ"ך, הרבה לצטט ממנו, וראה בו בסיס ערכי מרכזי, כפי שאמר: "הרעיונות של חירות האדם ותיקון החברה - כלום אינם גלומים ביסוד היסודות של תורת ישראל, בפסוק שכמוהו כפילוסופיה שלמה 'כי בצלם אלוהים נברא האדם'? (השקפת חיים והשקפה לאומית (קווי יסוד), יסודות ההשקפה הלאומית, 1952)

כראש ממשלה כינס בגין בביתו חוג תנ"ך קבוע, כפי שעשה בזמנו ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. באחד ממוצאי השבת צלצל הטלפון בבית ראש הממשלה, ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר ביקש לשוחח עם ראש הממשלה מנחם בגין. בגין סירב באומרו כי: "ראש הממשלה לומד תנ"ך, ויתקשר אליו כשהלימוד יסתיים".