הסכם השלום בין ישראל למצרים

הסכם השלום בין ישראל למצרים

שנות ה 70 בישראל היו משמעותיות ביותר. בנובמבר 1977 סאדאת נשיא מצרים ביקר בישראל וכעבור זמן לא רב, ב 26.3.1979 נחתם על מדשאות הבית הלבן הסכם שלום בין ישראל למצרים, צעד חשוב שהגיע ב1982 לידי השלמה עם פינוי חצי האי סיני. צעד זה מומש לאחר שבמשך שנים שרר בין שתי המדינות מצב קבע  של מלחמה, כאשר בין היתר שתי המדינות חוו על בשרן את מלחמת העצמאות, ששת הימים, מבצע קדש, מלחמת ההתשה וכמובן מלחמת יום הכיפורים. כחודש לאחר מלחמת יום הכיפורים נערכה ועידה בינלאומית בז'נבה, ועידה שהובילה לצעד הראשון ולהסכם חשוב – "הסכם הפרדת הכוחות שבין ישראל למצרים".

הסכם ביניים

ב1975 חתמו שני הצדדים על הסכם ביניים – הצהירו שהם נחושים להגיע להסדר באמצעות משא ומתן, כאשר בין היתר מדינת ישראל התחייבה למסור לידי מצרים את שדה הנפט באבו רודס. ב1977 מעט לפני ההסכם נאם סאדאת ארוכות בפני מועצת העם המצרי אודות ההסכם הקרב. ההצהרה הובילה לשורה של תגובות סוערות, אך לא ברמה שנמנע מההסכם להתגשם.

הסכם שלום ישראל ומצרים

הדרך להסכם

שנות השבעים בישראל כללו מגוון צעדים משמעותיים בדרך להסכם הרצוי. לאורך התהליך נוצרו בצד הישראלי מגעים חשאיים שכללו את מנחם בגין והמוסד, אך הוסתרו מראש אמ"ן, הרמטכ"ל ושר הביטחון, וזאת בכדי שעבודת חטיבת המחקר תתנהל כראוי. בנובמבר 1977 סאדאת ביקר בישראל. בביקור הוא נאם במליאת הכנסת, ביקר ביד ושם והתפלל במסגד אל אקצה. מעט לאחר הביקור נפתחה ועידת השלום בקהיר, אליה הגיעו נציגים ממצרים מישראל ומארצות הברית, פלוס משקיף האו"ם. בתום הוועידה הגיע מנחם בגין לביקור גומלין באיסמעיליה ובדצמבר 1977 נערכה שם ועידת הפסגה. משלב זה נערכו שיחות שלום ישירות באמצעות התיווך של ארצות הברית, ואילו את פירות הפגישה קטפו ב17 בספטמבר 1978, כאשר נחתמו מסגרת לשלום במזרח התיכון לצד חוזה שלום בין שת המדינות – הסכמי קמפ דייוויד.

אודות ההסכם

את ההסכמים שהושגו אישרה הכנסת ב27 לספטמבר. הסכם השלום בין ישראל למצרים סימן את סיומה של המלחמה בין הצדדים והתווה את הגבול שבין שתי המדינות. בנוסף ההסכם קבע אודות פירוז אזור הגבול, כינון יחסי שכנות נורמליים ועל דילול כוחות צבאיים בסיני. הפינוי מסיני היה קשה ועורר סערה ציבורית, אם כי לבסוף התמיכה של הארגונים הפוליטיים בעיקרי ההסכם השפיעו על דעת הרוב. כמו כן, הוסכם שייבנה כוח צבאי רב לאומי, מתוך מטרה לפקח על ההסכם בסיני ואף הוסכם שיינתן שלטון עצמי לפלסטינים שביהודה ושומרון ורצועת עזה, אך כידוע סעיף זה אינו מומש.

הסכם השלום ישראל מצרים

הנסיגה מסיני

עבור ישראל החלק הקשה היה הוויתור על סיני והפינוי של ישובים ישראלים לצד בסיסי צבא גדולים. עקב חתימת הסכם השלום עם מצרים ארה"ב החלה תומכת באופן קבוע במדינת ישראל. באפריל 1982מדינת ישראל פינתה את יתרת שטח סיני, חוץ מאזור טאבה שפונה רק בהמשך, וזאת כי הגבול במפרץ אילת לא היה ברור, וגם סימון הגבול שהופיע במפות משנת 1906 לא הועיל. מכאן שמבחינת מדינת ישראל טאבה נמצאה מערבית לאילת ועל כן שכנה בשטחה, אך מבחינת מצרים הגבול עור ממזרח לטאבה ועל כן היא דרשה נסיגה. לבסוף דעת מצרים התקבלה ואילו מדינת ישראל הרוויחה גבול שפתוח 24 שעת ביממה, גבול שמזרים באופן חופשי תיירים לעבר אילת ובין היתר מתיר לישראלים לבקר במזרח סיני ללא צורך בוויזה, לתקופה של עד שבועיים ימים.

נאומו של מנחם בגין

כחודש לפני פינוי יתרת שטח סיני היה זה מנחם בגין ראש ממשלת ישראל שסיכם במילים אלו את הפינוי: "אנחנו נלחמים היום על השלום….יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום, יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!"

שאלות בנושא הסכם השלום בין ישראל למצרים

הסכם השלום בין ישראל למצרים

למידע נוסף על הסכם השלום בין ישראל למצרים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נגישות
גלילה לראש העמוד