ברכת המזון מלמדת אותנו להתבונן בפרוסת הלחם אותה אכלנו ולשייך אותה למי שהכל שלו. ביסוד ברכת המזון ניצבת ההבנה כי המזון, הקרקע בה צמח וגוף האדם הם בידי שמים ובהשגחת הבורא. לפי ההלכה היהודית, ברכת המזון נאמרת בברכה אחרונה לאחר אכילת לחם לשובע. ברכת המזון היא מצווה דאורייתא ואנו חייבים בה, גברים ונשים. עוד על ברכת המזון, הלכותיה וסגולותיה, כאן במאמר.
המחלוקת ההלכתית בנוגע למאכלים המחייבים בברכת המזון
קיימת מחלוקת המשנה בין התנאים לגבי המאכלים המחייבים בברכת המזון: רבן גמליאל סובר שיש לברך ברכת המזון על כל פרי או מאכל שנחשב משבעת המינים. רבי עקיבא לעומתו סובר אחרת: שאדם חייב בברכת המזון על כל דבר שאכל ממנו כדי שביעה והוא עיקר סעודתו. דעת חכמים היא שרק לחם, הנקרא עיקר מזונו של האדם, מחייב בברכת המזון. להלכה נפסק כדעת חכמים.
כמה לחם עלי לאכול כדי להתחייב בברכת המזון?
כתוב בתורה : "ואכלת ושבעת וברכת", כלומר, הברכה נאמרת לאחר שאכל האדם כדי שבעו. אולם, תקנו חכמים והוסיפו שגם אכילת כזית, כיוון שהייתה בה הנאה, מחייבת בברכת המזון. ועדיף לאכול כביצה כדי לצאת מן הספק. בכל מקרה, רוב הפוסקים סוברים כי אדם שאכל כזית והוסיף לאכול מאכלים נוספים עד ששבע, ודאי חייב בברכת המזון.
לא זוכר אם ברכתי ברכת המזון, מה עלי לעשות?
לדברי ההלכה, אדם שאכל ושבע, ומסופק אם בירך ברכת המזון, מכיוון זהו ספק דאורייתא, יחמיר ויברך. במידה ולא שבע מאכילתו, לא יברך, זאת מכיוון שמדובר בספק מדרבנן. אם מכיר את עצמו וידוע שרגיל לברך מיד לאחר האכילה, אף שאינו זוכר שברך במדויק, יסמוך על החזקה, בדומה, אם חברו זוכר שברך, יכול לסמוך עליו ולא יחזור ויברך אם מסופק.
החייבים בברכת המזון
גברים ונשים חייבים בברכת המזון ועליהם לומר אותה בנוסח המלא. קיים ספק לגבי חיוב נשים מדאורייתא בברכת המזון, אולם מדברי חכמים וודאי שנשים חייבות בברכה כמו גברים. גם קטנים חייבים בברכת המזון מדרבנן ואילו אונן אינו מברך כלל ברכת המזון.
מהו תוכן ברכת המזון?
בתורה לא מצוין נוסח מדויק לברכת המזון, אלא מוזכר בכלליות שיש להודות להשם על המזון ועל הארץ, אולם במהלך הדורות נוסחו ברכות שונות המחולקות ל-4 חלקים אשר מובאים במסכת ברכות: ברכת הזן תוקנה על ידי משה רבינו, ברכת הארץ נתקנה על ידי יהושע בן נון משנכנסו לארץ, ברכת בונה ירושלים תיקנוה דוד ושלמה וברכת הטוב והמטיב נתקנה ביבנה על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה.
הוספות לברכת המזון במועדים השונים
אנו מוסיפים במועדים השונים תוספות לברכת המזון: על הניסים בפורים ובחנוכה, ברכת רצה בכל שבת, וכן יעלה ויבוא בראש חודש ובמועדים נוספים כמו: שבועות, שמחת תורה, סוכות, ראש השנה וכן ביום הכיפורים לאסורים בתענית.
לסיכום, מה נוהגים להוסיף לאחר הברכה?
לאחר הברכות החייבות נהגו להוסיף בקשות שונות שיחד מכונות ה"רחמן", כיוון שכל הקשה נפתחת בתואר זה. יש גם נוהגים להוסיף פסוקים שונים נוספים. ראוי להוסיף ברכת האורח כנוסח לסועדים על שולחן אחרים כאשר בנוסח הברכה ישנה תפילה להצלחת המארחים. נחלקו המנהגים גם לגבי סיום ברכת המזון כאשר בחלק מהעדות ישנו סיום ביידיש, בקרב קהילות שונות ישנם נוסחים לסיום הברכה כגון: "ברוך הזן ברוך שולחן, ברוך משה בן עמרם, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" וקיימת גם גרסה לאמירת פסוקים שונים מספר התהילים בסיום הברכה. מקובל הסיום בפסוק: "השם עוז לעמו ייתן, השם יברך את עמו בשלום".
