מי שמתעניין בתרבות היהודית ובמחשבת ישראל, לרוב מתעניין בחגים ובמועדים, בסיפורים היסטוריים מרתקים, במדרכי הלכה ומדרשי אגדה, וכן בסיפורים המקראיים מהתנ"ך ומתורת ישראל. ועם כל אלו, אין ספק שחלק גדול מההוויה והתרבות היהודית, הם אותם אנשי הרוח שמביאים את החוכמה שלהם ומשתפים אותה לטובת כל עם ישראל. אם מדברים על דמויות כאלו בעבר אפשר בהחלט להזכיר אישים כמו הרמב"ם, רש"י וכן הלאה, אך נראה כי עולם הרוח היהודי לא עוצר וגם בדורינו יש לא מעט פוסקים מעניינים ודמויות חשובות שתרמו תרומה משמעותית ליהדות. אחת הדמויות הללו בתקופת החיים שלנו היא שלי שום ספק הרב עובדיה יוסף, אותו מקובל גדול שהשפיע לא מעט על היהדות בישראל וסחף אחריו מאות אלפי מאמינים, ואף שימש כמנהיג הרוחני של מפלגת ש"ס מתחילת דרכה. אנו רוצים לסקור בקצרה את הנקודות החשובות בתקופת חייו.
מורשת הרב עובדיה יוסף
לפני שנתחיל ונגע בנקודות משמעותיות בחיים של הרב, חשוב לדבר על המורשת הענפה שהשאיר אחריו. במהלך חייו כתב הרב עובדיה יוסף עשרות ספרים שונים וערך ספרים של חכמים אחרים. הידע הרב שהשאיר, הוא כזה עליו מתחנכים עד היום דורות רבים של תלמידים והם בהחלט מהווים מצפן רוחני עבור קהילות רבות. ספרי הרב עובדיה יוסף נותרו וזמינים לרכישה לקהל הרחב, ובין היתר אפשר לרכוש ספרים כמו קונטרס יביע אומר העוסק המסכת הוריות, מאור ישראל – ספר עם דרשות העוסקות במועדי השנה ואירועים נוספים, שו"ת חזון עובדיה עם תשובות לשאלות הקשורות בליל הסדר וכן הלאה.
תקופת הילדות
הרב עובדיה יוסף נולד בבגדאד בשנת 1920. בגיל ארבע עלה עם משפחות לישראל וביל תשע כתב את ההגות הראשונה שלו בשם "ראשית חכמה". בגיל 12 הוא עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה וכתב עם שניים מחבריו ספר הגות נוסף. בגיל עשרים הוסמך עובדיה יוסף הצעיר לרבנות ודיינות ובתקופה הזו כבר התבססה תפיסתו ההלכתית, ורבים החלו לפנות אליו עם שאלות ובקשות ייעוץ. בהמשך נישא למרגלית, בתו של הרב אברהם פטאל.
דיין בפתח תקווה ובירושלים
לפני התפקידים הללו, חי הרב במשך 3 שנים במצרים, כשחזר ארצה לא הצליח להתקבל לכולל של ישיבת פורת יוסף ואז הוא התמנה לתפקיד דיין בית הדין האזורי בפתח תקווה. במקביל המשיך לפרסם ספרים וכתבים שונים ובהמשך ייסד ישיבה גדולה ועמד בראשה וכן כיהן כדיין בבית הדין האזורי בירושלים.
רבנות ראשית
בהמשך דרכו נבחר הרב עובדיה יוסף לרב הראש של תל אביב יפו ובשנת 1972 נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל והראשון לציון. בתקופתו בתפקידים הללו, ערך כמה וכמה רפורמות חשובות בעולם ההלכה היהודי כמו התרה לנישואים עם קראים בתנאים מסוימים, קביעה חשובה כי קהילת ביתא ישראל נחשבים יהודים לכל דבר (מה שהביא להחלה היסטורית של חוק השבות על יהדות אתיופיה), פסיקה חשובה המתירה על כל עגונות נעדרי צה"ל ממלחמת יום כיפור וכן הלאה.
כמובן שבמהלך השנים הללו עסק רבות ביצירת כתביו וספריו שעוסקים בנושאים הלכתיים שונים עם פסיקות חשובות על פיהן נוהגים אלפים רבים עד ימים אלו.
בימיו האחרונים סבל הרב ממחלות רבות והוא נפטר בבית החולים בשביעי באוקטובר 2003 בגיל 93. ליוו אותו בדרכו האחרונה מאות אלפי אנשים והוא נקבר בבית הקברות סנהדריה שבירושלים.
אין ספק כי מדובר על אחת הדמויות הבולטות והחשובות ביותר בעולם ההלכה היהודי.
