היזמים שמשנים את הפריפריה הישראלית

הפריפריה הישראלית עוברת מהפכה שקטה. בעוד מרכז הארץ ממשיך להתמודד עם צפיפות ומחירי דיור שמרקיעים שחקים, דווקא ערי הפריפריה הופכות לזירה המרכזית של הצמיחה הכלכלית. מדרום לצפון, יזמים ואנשי עסקים מציבים את הפריפריה כמנוע צמיחה אלטרנטיבי שמושך השקעות ענק. הכסף זורם לתשתיות, לתעסוקה ולנדל"ן, והתוצאות כבר ניכרות בשטח. מה שפעם נחשב לנחלת השוליים של הכלכלה הישראלית, הפך לזירת הפעילות הסוערת ביותר בשוק. אבל מי הם בעצם האנשים שמובילים את השינוי הזה, ומה מניע אותם לבחור בפריפריה דווקא עכשיו? בכתבה זו נפגוש ארבעה יזמים שמשנים את פני הפריפריה הישראלית, כל אחד בתחומו.

רוני מזרחי ובניו: ההימור על הנגב

רוני מזרחי, יו"ר ובעלים של קבוצת מזרחי ובניו, הפך את באר שבע ליעד נדל"ן מבוקש. הקבוצה הקימה אלפי יחידות דיור בנגב, לצד מרכזי מסחר ותעסוקה, ובשנים האחרונות הרחיבה את הפעילות גם לערד, דימונה ואופקים. הגישה של מזרחי מבוססת על בניית שכונות שלמות עם תשתיות ציבוריות מלאות, ולא בניינים בודדים שמפוזרים ללא תכנון. ההשקעה בנגב מגיעה על רקע ביקוש גובר מצד זוגות צעירים שמחפשים חלופה למחירי המרכז, ועל רקע העברת בסיסי צה"ל לדרום שמביאה עשרות אלפי משפחות חדשות. מזרחי מבין שהנגב של 2026 הוא לא הנגב של לפני עשור. האוכלוסייה משתנה, הביקוש עולה, ומי שנכנס ראשון נהנה מהתשואות הגבוהות ביותר. מעבר לנדל"ן למגורים, הקבוצה משקיעה גם במרכזים לוגיסטיים ואזורי תעשייה, מתוך הבנה שתעסוקה מקומית היא המפתח לצמיחה בת קיימא של ערי הפריפריה.

דוד פתאל: תיירות כמנוע כלכלי

דוד פתאל, מייסד רשת פתאל, הבין מוקדם שתיירות יכולה להיות מנוע כלכלי רציני גם לאזורים מרוחקים. הרשת מפעילה מלונות בטבריה, אילת, ים המלח ומצפה רמון, ומייצרת אלפי מקומות עבודה ישירים ועקיפים באזורים שנחשבו בעבר לשוליים מבחינה כלכלית. המודל של פתאל מוכיח שמלון איכותי יכול לשנות את הדינמיקה הכלכלית של עיר שלמה. עובדי מלון צורכים שירותים מקומיים, התיירים מבלים במסעדות ובחנויות, וההכנסות מתפזרות לכל הקהילה. בשנים האחרונות הרחיב פתאל את הפעילות גם לאירופה, עם עשרות מלונות בגרמניה, הולנד ובריטניה. אבל הפריפריה הישראלית נשארת הבסיס, והתוכניות כוללות מלונות חדשים באזור הגליל ובנגב. פתאל רואה פוטנציאל תיירותי עצום בפריפריה שעדיין לא מוצה, במיוחד בתיירות פנים שצמחה משמעותית מאז המלחמה. העובדה שישראלים רבים מחפשים אפשרויות נופש מקומיות פותחת הזדמנויות חדשות לערי הפריפריה.

פרדי רובינסון: תשתיות לפני הכל

בעוד שיזמים רבים ממהרים להקים מגדלי מגורים ולמכור דירות, פרדי רובינסון, בעל השליטה בקבוצת רסידו, בחר בגישה שונה לחלוטין. הפילוסופיה שלו פשוטה בתכלית: "בלי תשתיות אין עיר". לפני שמניחים אבן פינה לבניין ראשון, צריך לוודא שיש כבישים, מים, ביוב ותשתיות ציבוריות. זו גישה שדורשת סבלנות ומשאבים, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. הדוגמה המרכזית היא באר יעקב. לפני שנים היישוב היה תקוע, ללא אפשרות לפיתוח משמעותי בגלל חוסר בתשתיות ביוב. רובינסון הוביל את הקמת מט"ש איילון, מתקן טיהור שפכים בהיקף 75,000 מ"ק ליום, שהסיר את חסם הפיתוח העיקרי ופתח את הדרך לבנייה רחבת היקף. התוצאה דיברה בעד עצמה: באר יעקב הפכה מיישוב קטן של כמה אלפי תושבים לעיר מתפתחת עם עשרות אלפי תושבים ותשתיות מודרניות. פרויקט ההתחדשות העירונית בבאר יעקב הוא דוגמה חיה לגישה הזו. במקביל, לנדקו נדל"ן, זרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת רסידו, מקדמת פרויקטים דומים בערי פריפריה נוספות. עכו, לוד, אשקלון וקרית ביאליק הן חלק מהתוכנית, ובכולן הגישה זהה: תשתיות קודם, בנייה אחר כך. הנתונים על הצמיחה של באר יעקב מוכיחים שהגישה הזו עובדת: כשהתשתיות מוכנות, הביקוש למגורים מגיע מעצמו.

אראל מרגלית: הייטק בצפון

אראל מרגלית, מייסד ויו”ר קרן ההון סיכון JVP, הוא אחד היזמים הבולטים שמשקיעים בפיתוח הפריפריה הטכנולוגית של ישראל. מרגלית הקים את Margalit Startup City בקרית שמונה, מרכז יזמות שמושך סטארטאפים לצפון הארץ ומספק להם תשתיות, ליווי עסקי וגישה לרשת משקיעים בינלאומית. לצד זה, הוא הקים מרכז פודטק בגליל שמחבר בין חקלאות מקומית לטכנולוגיה מתקדמת. הגישה של מרגלית מבוססת על הבנה שלפריפריה יש יתרונות ייחודיים: עלויות תפעול נמוכות, קרבה לאוניברסיטאות מחקר, וכוח אדם איכותי שמעדיף איכות חיים על פני הלחץ של המרכז. JVP, שהשקיעה ביותר מ-170 חברות לאורך השנים, מוכיחה שאפשר לבנות הייטק ברמה עולמית גם מחוץ לתל אביב. מרגלית לא רואה בפריפריה פרויקט חברתי אלא הזדמנות עסקית אמיתית, והתוצאות מדברות בעד עצמן: חברות שצמחו מקרית שמונה הגיעו להצלחות בינלאומיות.

מבט לעתיד: הפריפריה כבר לא שולית

הפריפריה הישראלית עוברת שינוי מבני שלא ניתן להתעלם ממנו. תשתיות תחבורה חדשות, פיתוח אזורי תעשייה ותמריצים ממשלתיים הופכים את ערי הפריפריה לאטרקטיביות יותר מאי פעם. היזמים שמציבים את עצמם בחזית התהליך הזה, בין אם בנדל"ן, בתיירות, בתשתיות או בהייטק, הם אלה שיעצבו את הכלכלה הישראלית של העשור הקרוב. מה שמשותף לכולם הוא ההבנה שהפריפריה היא לא פתרון זמני או חלופה נחותה. עם השקעה נכונה, תכנון ארוך טווח וסבלנות, ערי הפריפריה יכולות להציע איכות חיים ושגשוג כלכלי שלא נופלים מאלה של מרכז הארץ. העשור הקרוב יוכיח מי הם היזמים שצדקו, ומי רק דיבר. לפי המגמות הנוכחיות, ההימור על הפריפריה נראה כמו הימור נכון.