משיקום ממשלתי ליזמות פרטית: ההיסטוריה שמסתתרת מאחורי הרחוב שמתחדש בלוד

ההתחדשות העירונית ברחוב מחנות קפריסין בלוד נראית במבט ראשון כמו פרויקט מגורים חדש, אך מתחת לפני השטח מדובר גם בסגירת מעגל תכנונית והיסטורית. במתחם שבו נהרס לאחרונה המרכז המסחרי הישן, פעלו בעבר משרדי חברת "לור"ם" – הגוף הממשלתי ששימש במשך עשרות שנים כמוקד לתכנון, שיקום ופיתוח אזור לוד רמלה.

כעת, עם כניסת כלים הנדסיים לשטח ותחילת העבודות, ניתן לראות איך האחריות על הפיתוח העירוני עברה בהדרגה מהמגזר הציבורי לידיים פרטיות – אך תוך המשכיות רעיונית של מטרה זהה: חיזוק הליבה העירונית ושיקום השכונה מתוך הקיים.

לנדקו מקבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון ממשיכה את המלאכה – הפעם כיזמות פרטית

הפרויקט הנוכחי, שמובל בשותפות בין לנדקו (זרוע הפיתוח העירוני של קבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון) לבין שטרית החזקות, פועל בדיוק באותו מקום שבו ישבה בעבר החברה הממשלתית. אך הפעם, בניגוד לעבר, הובלת הפיתוח נעשית מתוך המגזר הפרטי – בעבודה מול רשות מקומית, חברה כלכלית ומינהלת עירונית.

המעבר הזה אינו סמלי בלבד. הוא מבטא שינוי עמוק בתפיסת האחריות התכנונית בישראל: ממודל ריכוזי, שבו המדינה יוזמת ובונה, למודל בו יזמים מתפקדים כגוף מתכלל – מתכנון ועד ביצוע, כולל פיתוח תשתיות ציבוריות.

 

פרדי רובינסון

המשכיות מסוג אחר: אותה מטרה, אמצעים חדשים

לור"ם נעלמה – אך הצורך הבסיסי שהיא נועדה לפתור נשאר בעינו. שכונות ותיקות, מרקם עירוני שחוק, צורך בתשתיות, דיור, מרחבים ציבוריים. מה שפעם נדרש לו גוף ממשלתי, מנוהל על ידי המדינה – כיום מבוצע על ידי יזמים הפועלים יחד עם רשויות מקומיות, תחת מעטפת רגולטורית חדשה.

ההבדל המרכזי הוא שכל שלב בפרויקט כיום מחייב לא רק תיאום – אלא השקעה בפועל מצד היזם: בתכנון התשתיות, בניהול המכרזים, בשיתוף הקהילה ובביצוע עצמו.

שכבת זיכרון עירונית לצד שכבת מגורים חדשה

התושבים הוותיקים של רמת אשכול זוכרים את משרדי לור"ם היטב – וגם את המרכז המסחרי הישן ששכן לצדם. הריסתו עוררה לא רק עניין תכנוני אלא גם רגשי: זה היה ציון דרך בעיר. היום, כשהאזור מפונה, נבנים במקום שני מבנים בני 9 קומות, עם קומת מסחר פעילה, חניון תת קרקעי ותכנון משולב של מגורים ועסקים.

במובנים רבים, התוכנית הנוכחית מתאימה לאותה מטרה מקורית, אך מבוצעת בסטנדרט עדכני, עם חזית לרחוב, חיבור לתחבורה ציבורית ושירותים מוניציפליים סמוכים.

מה שהיה ממשלתי – הפך לשותפות מקומית פרטית

המעבר מפיתוח ממשלתי לפיתוח מוסדי פרטי איננו רק שינוי בבעלות. הוא דורש התאמות בכל שלב: תיאום בין יזמים לעירייה, יכולת ניהול מורכבת, והבנה שמה שנשאר מהעבר – צריך להשתלב בעיצוב של העתיד. ברחוב מחנות קפריסין בלוד, השילוב הזה קורה בפועל – והופך את המתחם שהיה בעבר סמל לעבר ממשלתי, לעוגן בפיתוח עירוני חדש.

שאלות בנושא משיקום ממשלתי ליזמות פרטית: ההיסטוריה שמסתתרת מאחורי הרחוב שמתחדש בלוד

פרדי רובינסון
נגישות
גלילה לראש העמוד