בנימין נתניהו נולד בשנת 1949 בת"א אך העביר את שנות ילדותו בעיר ירושלים. עם הגיעו לגיל תיכון הוא עבר עם משפחתו לארה"ב, בעקבות עבודתו של אביו – פרופסור בן ציון נתניהו ז"ל. בשנת 1967 נתניהו חזר ארצה והחל לשרת בסיירת מטכ"ל ובשנת 1972 זכה לציון מיוחד בעקבות איכות פיקודו הצבאי. בתום השירות הצבאי השתתף במלחמת יום הכיפורים וקודם לעמדת סרן.
אזרחות
קורות החיים של בנימין נתניהו עמוסים בשלל הישגים ותפקידים חשובים, כאלו שהובילו אותו לעמוד בראש המדינה לאורך זמן. אם נחזור אל נקודת ההתחלה, נעצור בשנת 1976, בה החל לעבוד בחברת ייעוץ בינלאומית, ובה התקדם לעמדת חבר בהנהלה הבכירה. בשנת 1979 ובשנת 1984 יזם כנסים שעוסקים במיגור הטרור והמשטרים שעומדים מאחוריהם. כנסים אלו הובילו את מזכיר המדינה האמריקני (ג'ורג' שולץ) לשלוח מכתב הערכה. שולץ ציין שפועלו סייע לעצב את מדיניות ארה"ב כנגד הטרור. בשנת 1892 קיבל נתניהו תפקיד חדש שנוגע לציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. תפקיד זה היווה קפיצת מדרגה לעבר התפקיד הבא – שגריר ישראל לאו"ם (1984-1988). מטעם תפקיד זה הצליח נתניהו לחשוף מתוך ארכיון האו"ם (שעד אז היה חסוי) את זהותם של פושעים נאצים.
כניסה לעולם הפוליטיקה
בשנת 1988 נתניהו שב ארצה וכיהן כסגן שר החוץ מטעם הליכוד. עם פרוץ מלחמת המפרץ (1991) כיהן בזירה הבינלאומית כנציג משמעותי של מדינת ישראל. עוד בשנה זו הספיק להיות חבר בכיר בוועדת השלום במדריד ובוועדה הראשונה שדנה בשיתוף פעולה אסטרטגי בין ארה"ב ומדינת ישראל. נתניהו המשיך להתקדם בליכוד וב1993עמד בראש התנועה. כראש האופוזיציה נהג לבקר בנחישות את הסכמי אוסלו – טען שהם יובילו לגל טרור נפשע נגד אזרחי המדינה.
ראש ממשלה
בשנת 1996 נתניהו עמד בראש מדינת ישראל – נבחר לראשונה כראש ממשלה לאחר שגבר בבחירות על שמעון פרס. במהלך כהונתו הוא דחף את תהליך השלום ובו זמנית יצא נגד הטרור ותפר עם הפלסטינים הסכמים שמבוססים על הדדיות. הישגיו בקדנציה זו היו רבים וחשובים. נתניהו הצליח למזער את מפלס הטרור ומבחינה כלכלית עשה שינוי משמעותי – הנהיג ליברליזציה במטבע הזר, צמצם את הגרעון, תמך בהפרטה מואצת וקידם השקעות זרות בתחום ההיי טק הישראלי – השקעות שגרפו כמיליארדי דולרים בשנה.
תמיכה בכלכלה
בשנת 1999 נתניהו סיים את כהונתו הראשונה. בתקופת ביניים זו שימש כמרצה מבוקש וכיועץ מוביל לחברות היי טק. אל הזירה הפוליטית הביע רצון לחזור בשנת 2000, עם נפילת ממשלת ברק, ואכן חזר לזירה בשנת 2002. תחילה תפקד כשר חוץ ומהר מאוד כשר אוצר. כשר אוצר הצליח להוציא לפועל מדיניות חשובה: הקטין את הסקטור הציבורי וחיזק את הפרטי, כאשר צעד זה כלל צמצום מיסים, ביטול של מונופולים, הנהגת רפורמת פנסיה ועידוד אנשים לצאת לשוק העבודה. כל אלו ביחד לא רק מנעו מהמשק להמשיך להתדרדר, אלא החזירו מחדש את מגמת הצמיחה הכלכלית.
פעם שנייה כראש ממשלה
בשנת 2002 התפרקה ממשלת האחדות ונתניהו חבר כשר חוץ לממשלת שרון. עם כינון ממשלת שרון השנייה (תחילת 2003) עבר לתפקיד שר האוצר וב 2005 התמודד לראשות הליכוד. לאחר שאריאל שרון פרש למפלגת קדימה, הפך למוביל הטבעי במפלגה, כך שבשנת 2007 נערכו בחירות לרשות הליכוד ונתניהו זכה ברוב מוחץ – 72.8%. ב2009 נבחר נתניהו בשנית כראש ממשלה, כאשר הממשלה שהרכיב כללה את כמות השרים הגדולה ביותר שידעה ממשלת ישראל. לצד היותו ראש ממשלה, נתניהו גם כיהן כראש אסטרטגיה כלכלית. הוא מחזיק בתפקיד ראש הממשלה מאז ועד עתה (הן ב2013 והן ב2015 נבחר לעמוד מחדש בראש המדינה).
הישגים בדרך
הקדנציות שהוביל כראש ממשלה מאופיינות בהישגים רבים. התחבורה חוזקה ושוכללה, נבנו עשרות אלפי יחידות שסייעו להתמודד עם יוקר המחייה, מחנות צבאיים פונו לדרום הארץ, אחוזי האבטלה צנחו, הכלכלה חוזקה, שכר החיילים עלה, מחירי האינטרנט צנחו, וועדת ששינסקי ייצגה את האינטרס הציבורי ועתידה להזרים כספים רבים לטובת האזרחים, מערכת ההשכלה חוזקה, בדרום הארץ הוקמה גדר שהצליחה לבלום הסתננות, נוספו כ1,200 תקנים למערך הרפואי ועוד.